עולים חדשים – מה משתנה בשנת 2026
עד כה, עולים חדשים לא חויבו בישראל במס כלשהו על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל. החל מ־1 בינואר 2026 צפויים לחול שינויים בתחום זה. לגבי עלייה שתבוצע החל מ־1 בינואר 2026, עולים חדשים יהיו מעתה מחויבים לדווח לרשות המסים בישראל על כלל הכנסותיהם העולמיות, ולא רק על הכנסות שמקורן בישראל. עם זאת, רק הכנסות שמקורן בישראל ימשיכו להיות חייבות במס בישראל. הכנסות אחרות שמקורן מחוץ לישראל ימשיכו להיות פטורות ממס בישראל במהלך עשר השנים הראשונות ממועד העלייה. מנקודת מבטה של רשות המסים בישראל, מטרת השינוי היא לחזק את מנגנוני חילופי המידע האוטומטיים בין רשויות המס השונות, ולאפשר לה לוודא את סיווגו הנכון של מקור...
המשךיוזמה חקיקתית ייחודית – קרן אור ליהודי התפוצות
על רקע העלייה המדאיגה באנטישמיות ברחבי העולם, ובפרט במדינות אירופה, מוביל משרד עורכי הדין אביטבול ושות’ יוזמה חקיקתית בשיתוף עם השר לענייני התפוצות, מר עמיחי שיקלי, ושר המשפטים, מר יריב לוין, במטרה למלא חלל משפטי קיים.הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק סדר הדין הפלילי, כך שיתאפשר לבתי המשפט בישראל לשפוט, גם בהיעדר הנאשם, מבצעי רצח ופשעי שנאה שבוצעו נגד יהודים מחוץ לישראל. לקונה חקיקתית והצורך ברפורמה בדין הקיים כיום, סעיף 13(ב)(2) לחוק העונשין קובע כי הדין הישראלי חל על עבירות שבוצעו נגד יהודים ברחבי העולם בשל יהדותם: “דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירות שנעברו מחוץ לישראל נגד חייו,...
המשךכאשר המשפט אינו מכיר באנטישמיות
https://www.abitbol-associes.com/wp-content/uploads/2025/12/WhatsApp-Video-2025-12-18-at-22.25.20.mp4 כאשר מערכת המשפט הצרפתית כושלת בהכרה באנטישמיות: ניתוחה של ד”ר דבבורה אביטבול בערוץ i24News משרד אביטבול ושות’ ביוזמה לחקיקה חשובה מאוד להגנה על נפגעי אנטישמיות ברחבי העולם אורחת באולפן i24News, ד”ר דבבורה אביטבול, שותפה במשרד אביטבול ושות’, חזרה על פסק דין שזעזע עמוקות את הקהילה היהודית: זיכויה של מטפלת שהואשמה בהרעלת משפחה יהודית מסורתית, מבלי שהערכאה הפלילית תכיר באופי האנטישמי של המעשים. החלטה מטלטלת למרות מקבץ ראיות חד-משמעיות למרות זאת, התיק כלל את כל היסודות...
המשךנדל״ן בישראל: הזדמנות מס ייחודית להעברת נכסים בין חברה לבעל מניות בשנת 2025
התקציב 2025 מעניקה מנגנון מס חריג להעברת נכסים – ובעיקר נכסי נדל״ן – מחברות מעטים לבעלי המניות שלהן.הוראה זו מהווה חלק מרפורמה רחבה יותר בתחום המיסוי על רווחים לא מחולקים. מאמר זה יתמקד בהעברת נכסי נדל״ן, אולם גם נכסים אחרים הרשומים במאזן החברה עשויים להיכלל, בכפוף להוראות פרק רווחי ההון. I. העברת נכס מהחברה לבעל המניות החוק קובע פטור משולש ממסים: פטור ממס שבח לחברה, בכפוף לכללים, פטור ממס רכישה לבעל המניות המקבל את הנכס, בכפוף לכללים, הטלת מע״מ בשיעור אפס, בכפוף לכללים. יחידת המס היחידה שנשארת תקפה היא המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה כדיבידנד. חשוב להקפיד במיוחד על ההגדרות הבאות: הגדרת...
המשךהאם סעיף ויתור התביעות בהסכם הגירושין מגן על כל תביעה משפטית עתידית?
כאשר הסכם גירושין מאושר בבית המשפט או בבית הדין – הוא מקבל תוקף של פסק דין, ולכן לא ניתן לערער על תוכנו לאחר תום תקופת הערעור. הוראות ההסכם הופכות סופיות ומחייבות, וברוב המקרים כל פתיחת מהלך משפטי לאחר מכן תיתקל בקשיים משפטיים. כך גם במקרה שצד בהליך מעוניין לערער על פסקת הוויתור, הנוהגים לצרף להסכמי הגירושין, והקובעת: בכפוף להתחייבות האיש/האישה עפ”י הסכם זה ובכפוף לאישור הסכם זה, מוותר/מוותרת בזה האיש/האישה על כל טענה ו/או תביעה כספית ו/או קניינית מכל סוג ו/או מין שהוא, הן במישרין והן בעקיפין, ומצהיר/מצהירה כי אין לו/לה ולא יהיו לו/לה כל תביעות בנוגע לכספים, לרכוש או לכל עסק אחר של...
המשךכן, אפשר לאכוף זמני שהות בלי להיגרר לבית המשפט!
זוג מחליט להתגרש. לאחר המהלך העצוב והכואב, ניתן פס”ד או נערך הסכם גירושין, שקיבל תוקף של פס”ד, הקובע זמני שהות של כל הורה עם ילדיו. בשני המקרים, חובתם של ההורים לקיים את הסדרי השהות ככתיבתם וכלשונם. למרבה הצער, לא תמיד כל צד מקיים את הסדרי הראייה לפי הוראות פסה”ד או ההסכם. יש מקרים שבהם אחד ההורים – לרוב ההורה המשמורן –מסרב למסור את הקטין לצד האחר תוך שהוא מצדיק זאת בטענת אי-רצונו של הילד. התוצאה אינה רק פגיעה בזכויות ההורה, כאפוטרופוס החוקי והטבעי של הילד (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962), אלא יש בכך גם פגיעה בזכותו של הילד המנוע מלקיים קשר שוטף עם שני...
המשךBrochure PDF
