מינוי מנהל עיזבון בישראל: מתי נדרש וכיצד מבקשים

קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה אינה תמיד מספיקה כדי שנכסי המנוח ייאספו בפועל, שהחובות ייפרעו ושהעיזבון יחולק. כאשר העיזבון כולל נכס מקרקעין, עסק, חובות, יורשים קטינים או יורשים המתגוררים בין ישראל לצרפת, מינוי מנהל עיזבון הוא לא פעם הדרך המעשית היחידה להתקדם. להלן מהות התפקיד, אופן המינוי, וההבדלים המהותיים בין הדין הישראלי לדין הצרפתי.

I. מהו מנהל עיזבון?

מנהל העיזבון הוא מי שהופקד, בפיקוח הגורם הממנה, על כינוס נכסי המנוח, ניהולם, סילוק חובות העיזבון וחלוקת היתרה בין היורשים. הוא פועל בשם העיזבון עצמו ולא בשם יורש זה או אחר — וזו בדיוק הסיבה שבכוחו לחלץ מצבים שבהם השיתוף בין היורשים משותק.

חוק הירושה, התשכ”ה-1965 מבחין בין שני סוגי מינוי:

• מנהל עיזבון זמני, הממונה עוד בטרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, כאשר נדרשת פעולה דחופה לשמירת הנכסים;
• מנהל עיזבון קבוע, הממונה לאחר מתן הצו, לצורך ניהול העיזבון עד לחלוקתו.

II. מי ממנה ובאילו תנאים

שני גורמים מוסמכים למנות:

• הרשם לענייני ירושה, כאשר הבקשה מוסכמת על כל הצדדים ולא הוגשה התנגדות;
• בית המשפט לענייני משפחה, כאשר קיימת מחלוקת או התנגדות, או כאשר מעורב יורש קטין או חסוי המחייב את התייצבות האפוטרופוס הכללי. במקרים אלה מועבר התיק לבית המשפט.

נקודה מהותית שלעיתים קרובות אינה מובנת די הצורך: המינוי אינו אוטומטי. גם אם כל היורשים מבקשים זאת, וגם אם המצווה קבע זאת בצוואתו, הגורם הממנה בוחן אם קיים צורך ממשי וקונקרטי בניהול. עיזבון פשוט, ללא חובות וללא סכסוך, לרוב אינו מצדיק מינוי. על כן הבקשה נדרשת להיתמך בתצהיר מנומק המסביר מדוע היורשים אינם יכולים לנהל את העיזבון בעצמם.

III. סמכויות רחבות — תחת פיקוח הדוק

מנהל העיזבון אינו בעל שיקול דעת בלתי מוגבל. החוק והתקנות מטילים עליו פיקוח מתמשך:

• פרטת העיזבון — דו”ח מפורט של הנכסים והחובות, שיש להגיש בתוך פרק זמן קצר ממועד המינוי;
• דין וחשבון — חובה לנהל חשבונות ולדווח מעת לעת, ולפחות אחת לשנה;
• ערובה — ניתן לחייב בהפקדתה להבטחת מילוי התפקיד;
• אישור מראש של הגורם הממנה נדרש לפעולות המשמעותיות: מכירה או שעבוד של דירה, העברת יחידה משקית, השכרה. עסקה שנעשתה ללא האישור חשופה לתקיפה;
• מנהל עיזבון שהפר את חובותיו או המצוי בניגוד עניינים עלול לפיטורין ולחשיפה לאחריות אישית.

שכר הטרחה אינו נתון להסכמה חופשית: הוא נקבע על ידי הגורם הממנה, במסגרת שנקבעה בתקנות, בשים לב לשווי העיזבון, לאופי הנכסים ולהיקף העבודה שבוצעה בפועל.

IV. ישראל וצרפת: שני הגיונות שונים

משפחות בעלות זיקה לשתי המדינות נוטות להקיש מן הדין המוכר להן. זהו מקור נפוץ לטעויות, שכן השיטות אינן חופפות.

• ציר הטיפול שונה. בצרפת הנוטריון הוא שמסדיר את העיזבון, מוציא את תעודת הירושה ואת האישור לרישום המקרקעין ומגיש את הדיווח לרשות המס. בישראל אין מקבילה לכך: ההליך נפתח בפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט, ועורך הדין הוא שמנהל אותו. הנוטריון הישראלי — עורך דין בעל רישיון מיוחד — עוסק בייפויי כוח, באימותים ובתרגומים נוטריוניים, אך אינו מסדיר עיזבונות.
• ה־mandataire successoral הצרפתי אינו מנהל עיזבון. הדין הצרפתי מכיר בייפוי כוח בעל תוקף לאחר המוות, בייפוי כוח הסכמי בין היורשים ובמינוי שיפוטי של מנהל לעיזבון (סעיף 813-1 לקוד האזרחי) במקרים של חוסר מעש, מחדל, ניגוד עניינים או מורכבות. מנגנונים אלה נותרו חריגים; בישראל מינוי מנהל עיזבון הוא כלי ניהולי שכיח הרבה יותר.
• מינוי זר אינו פועל ישירות בישראל — ולהפך. תקנת האיחוד האירופי מס’ 650/2012 בעניין ירושות בין־לאומיות, ותעודת הירושה האירופית שהיא יוצרת, חלות בין המדינות החברות בלבד: ישראל אינה צד להן. החלטה או מסמך צרפתי יידרשו אפוא לתרגום, לאפוסטיל, ולעיתים להליך הכרה, בטרם יפעלו על נכס בישראל. מנגד, צו ישראלי אינו מייתר הסדרה נוטריונית בצרפת ביחס לנכס צרפתי.
• שני עיזבונות, שתי מערכות מס. בישראל אין מס ירושה, אך מכירה עתידית של הנכס שהתקבל בירושה מעוררת שאלות של מס שבח. בצרפת, לעומת זאת, ההעברה עצמה ממוסה לפי כללי טריטוריאליות המתחשבים במקום מושבם של המנוח ושל היורשים. החלטה המתקבלת במדינה אחת מבלי לשקול את השלכותיה במדינה השנייה עלולה להתברר כיקרה.

V. מתי המינוי באמת נדרש

• היורשים מתגוררים בצרפת בעוד הנכס — או חשבון הבנק המעוקל — מצוי בישראל.
• לעיזבון חובות, משכנתה פעילה או חובות שיש לגבות.
• אחד היורשים קטין, חסוי, בלתי ניתן לאיתור או מסרב לשתף פעולה.
• יש למכור, להשכיר או להבטיח נכס מקרקעין במהירות בעוד השיתוף בין היורשים תקוע.
• העיזבון כולל חברה, עסק או נכסים הפזורים בכמה מדינות.

סיכום — מדוע להיעזר בעורך דין בניהול עיזבון?

תפקיד מנהל העיזבון כרוך בחשיפה ממשית: מועדי הגשת הפרטה, דיווחים תקופתיים, אישור מראש לכל פעולה משמעותית, ואחריות אישית במקרה של הפרה. בהקשר ישראלי־צרפתי הוא מחייב בנוסף להביא לשיתוף פעולה בין שתי שיטות משפט שאינן מכירות זו בזו באופן אוטומטי. שילוב תחת קורת גג אחת של עורכי דין החברים בלשכת עורכי הדין בישראל ובלשכת עורכי הדין בפריז, לצד נוטריון ישראלי, מאפשר לנהל את שני המסלולים במקביל — ההליך בפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה בישראל, וההסדרה הנוטריונית בצרפת — מבלי שהאחד יסכל את משנהו.

מתוך תפיסה זו, משרד אביטבול ושות׳, מכוח מומחיותו בדיני הירושה הישראליים והבין־לאומיים, מלווה את לקוחותיו בכל שלב של ניהול העיזבון והסדרתו. עורכי הדין שלנו מקפידים על הגנת האינטרסים שלכם ועל כך שכל הליך יתנהל בבטחה.

13 Av Hubert Germain – Paris 16ᵉ
Tel: + 33 (0)1 78 90 03 73
Fax: + 33 (0)1 77 74 63 99

13 rue Shimon ben Shetah, 9414713, Jérusalem
Tel: + 972 (0)2 595 63 45
Fax: + 972 (0)2 591 63 26

contact@abitbol-associes.com

צרו קשר

לכל שאלה הנוגעת למצבכם האישי, השאירו לנו הודעה:

Publications similaires :

Successions Israël-France: la nouvelle réglementation européenne en matière de succession internationale Successions Israël-France: la nouvelle réglementation européenne en matière de succession internationale מומחיות משרד עורכי דין אביטבול ושות’ במשפט הבינלאומי Securing by notarial act the purchase of a perpetual concession in Israel