הלחץ הדרום־אפריקאי על ישראל
דרום אפריקה ממשיכה להפעיל לחץ משפטי בבית הדין הבין־לאומי. לאחר שטענה כי ישראל הפרה את אמנת הג׳נוסייד, בית הדין חייב את ישראל לנקוט צעדים למניעת רצח עם ולהגיש דיווחים שוטפים.כעת דרום אפריקה מבקשת צעדים זמניים נוספים, בטענה שיש לוודא שישראל עומדת בחובות שכבר הוטלו עליה. משרדנו, המאויש בעורכי דין ויועצי מס ישראלים וצרפתים, שם לו למטרה להעניק לכם ליווי מקצועי ברמה הגבוהה ביותר הודות למומחיותנו הכפולה ונוכחותנו בצרפת ובישראל. אנו עומדים לרשותכם למציאת הפתרונות המתאימים ביותר לצרכיכם הייחודיים. הערה: מאמר זה ניתן למטרות אינפורמטיביות בלבד. כל תיק/מקרה מחייב בחינה פרטנית, ועל כן המידע הכלול במאמר...
המשךישראל תחת פיקוח דיפלומטי?
בסרטון מעמיק זה, מייטר דבורה אביטבול, עורכת דין בינלאומית, מנתחת את החלטת מועצת הביטחון 2803 והשלכותיה האפשריות על ריבונות ישראל, חופש הפעולה הדיפלומטי שלה וקשרים כלכליים בינלאומיים. היא מדגישה כיצד ההחלטה עשויה להשפיע על יכולתה של ישראל לקבל החלטות עצמאיות בזירה הבינלאומית, עם השלכות ישירות על סחר, השקעות וחוזים בין ישראל לצרפת. מייטר אביטבול מסבירה שההחלטה עשויה להטיל על ישראל חובות ומגבלות חדשות במישור הדיפלומטי והמשפטי, דבר שעשוי להשפיע על מסגרות רגולטוריות והסכמים בינלאומיים. עבור חברות הפועלות בין ישראל לצרפת, הבנת ההתפתחויות הללו חיונית להערכת סיכונים משפטיים, התאמת חוזים ותכנון...
המשךהאם סעיף ויתור התביעות בהסכם הגירושין מגן על כל תביעה משפטית עתידית?
כאשר הסכם גירושין מאושר בבית המשפט או בבית הדין – הוא מקבל תוקף של פסק דין, ולכן לא ניתן לערער על תוכנו לאחר תום תקופת הערעור. הוראות ההסכם הופכות סופיות ומחייבות, וברוב המקרים כל פתיחת מהלך משפטי לאחר מכן תיתקל בקשיים משפטיים. כך גם במקרה שצד בהליך מעוניין לערער על פסקת הוויתור, הנוהגים לצרף להסכמי הגירושין, והקובעת: בכפוף להתחייבות האיש/האישה עפ”י הסכם זה ובכפוף לאישור הסכם זה, מוותר/מוותרת בזה האיש/האישה על כל טענה ו/או תביעה כספית ו/או קניינית מכל סוג ו/או מין שהוא, הן במישרין והן בעקיפין, ומצהיר/מצהירה כי אין לו/לה ולא יהיו לו/לה כל תביעות בנוגע לכספים, לרכוש או לכל עסק אחר של...
המשךכן, אפשר לאכוף זמני שהות בלי להיגרר לבית המשפט!
זוג מחליט להתגרש. לאחר המהלך העצוב והכואב, ניתן פס”ד או נערך הסכם גירושין, שקיבל תוקף של פס”ד, הקובע זמני שהות של כל הורה עם ילדיו. בשני המקרים, חובתם של ההורים לקיים את הסדרי השהות ככתיבתם וכלשונם. למרבה הצער, לא תמיד כל צד מקיים את הסדרי הראייה לפי הוראות פסה”ד או ההסכם. יש מקרים שבהם אחד ההורים – לרוב ההורה המשמורן –מסרב למסור את הקטין לצד האחר תוך שהוא מצדיק זאת בטענת אי-רצונו של הילד. התוצאה אינה רק פגיעה בזכויות ההורה, כאפוטרופוס החוקי והטבעי של הילד (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962), אלא יש בכך גם פגיעה בזכותו של הילד המנוע מלקיים קשר שוטף עם שני...
המשךLes conséquences du maintien d’une résidence fiscale en France en l’absence de toute déclaration des avoirs et comptes détenus à l’étranger
Alors même que selon les textes locaux voire même conventionnels un déménagement en Israël fixerait une nouvelle résidence fiscale dans ce dernier pays, l’aspect déclaratif français du changement de résidence fiscale maintiendrait une résidence fiscale en France en l’absence de toute déclaration du contribuable concerné. Ainsi, et jusqu’à questionnement des Administrations fiscales concernées, il pourra être détenu, à tord généralement, une double résidence fiscale en France (maintenue) et en Israël (de facto), et dont certaines conséquences vous seront explicitées ci-après. Etant à...
המשךBrochure PDF
