חשבון בנק מעוכב לאחר פטירה: כיצד משחררים את כספי העיזבון בישראל

עם פטירתו של אדם קרוב, החשבונות שהחזיק בישראל מפסיקים להיות נגישים. כאשר היורשים מתגוררים בצרפת, ההקפאה הופכת במהירות לתקיעוּת ממושכת: הבנק הישראלי פועל לפי דרישותיו שלו, ומסמך ירושה צרפתי או תעודת ירושה אירופית אינם מספקים אותן. להלן מה שהבנק אכן מצפה לקבל, והנקודה שבה מינוי מנהל עיזבון הופך לדרך היחידה להתקדם.

I. מדוע הבנק מקפיא את החשבון מיד עם הודעת הפטירה

ברגע שמוסד בנקאי בישראל מקבל הודעה על פטירת לקוחו, הוא מפסיק את פעילות החשבון: משיכות, העברות ואמצעי תשלום חדלים לפעול. אין מדובר בסנקציה ואף לא באיטיות מנהלית — לבנק אין כל סמכות להכריע מי יורש, ואילו העביר כספים למי שאינו זכאי להם היה חשוף לאחריות.

שתי אי־הבנות חוזרות על עצמן שוב ושוב:

• ייפוי כוח בנקאי שניתן בחיי הלקוח אינו שורד את פטירתו. השליחות פוקעת עם מות המרשה: בן או בת שהיו מורשי חתימה בחשבון ההורה מאבדים את הגישה במועד הפטירה, גם אם הבנק טרם הגיב.
• חשבון משותף וסעיף אריכות ימים אינם פותרים הכול. סעיף הקובע כי הנותר בחיים ממשיך להחזיק בחשבון מסדיר את היחסים מול הבנק, אך אין בו כשלעצמו כדי להכריע בשאלת הבעלות בכספים בין היורשים — מקור חוזר להתדיינות.

II. המסמכים שהבנק דורש לפני כל שחרור

המסמך המרכזי הוא ההחלטה המזהה את היורשים:

• צו ירושה — כאשר אין צוואה;
• צו קיום צוואה — כאשר קיימת צוואה.

ההחלטה ניתנת על ידי הרשם לענייני ירושה, או על ידי בית המשפט לענייני משפחה כאשר התיק שנוי במחלוקת או כאשר קיים יסוד זר המחייב זאת. בישראל עורך הדין הוא שמגיש את הבקשה ומנהל את ההליך. לצד ההחלטה מוסיף כל מוסד דרישות משלו:

• זיהוי של כל יורש, במסמכים מתורגמים ונושאי אפוסטיל כאשר מקורם ברשות זרה;
• ייפוי כוח נוטריוני כאשר יורש אינו יכול להגיע לישראל;
• מסמכי ציות ותושבוּת לצורכי מס, שכן הבנקים בוחנים באופן שיטתי את מעמדם של יורשים תושבי חוץ לפני אישור העברה לחו״ל.

הדרישות משתנות במידה ניכרת מבנק לבנק ולעיתים אף מסניף לסניף: כדאי לוודא את רשימת המסמכים לפני שמזמינים תרגומים ואימותים, שעלותם ולוחות הזמנים שלהם מצטברים במהירות.

III. כאשר השחרור נתקל בקיר: תפקידו של מנהל העיזבון

צו הירושה מזהה את היורשים; אין בו כדי להפעיל את החשבון. כאשר כמה יורשים נדרשים לפעול יחד ואחד מהם נמנע, דבר אינו מתקדם. כאן נכנס לתמונה מנהל העיזבון, שמינויו מתבקש מהרשם לענייני ירושה או מבית המשפט לענייני משפחה. הנסיבות המצדיקות זאת לרוב:

• יורשים שאינם מגיעים להסכמה, או שאחד מהם מסרב לחתום על טפסי הבנק;
• קיומם של יורשים קטינים או חסויים, המחייב את מעורבות האפוטרופוס הכללי;
• חובות ונושים שיש לפרוע לפני כל חלוקה;
• יורש שלא אותר או שלא ניתן ליצור עמו קשר;
• עיזבון המפוזר בין חשבונות אחדים, תיקי ניירות ערך או כספות.

בין אם מונה באופן זמני ובין אם באופן קבוע, מנהל העיזבון הופך לכתובת היחידה מול הבנק: הוא מקבל גישה לדפי החשבון, מכנס את הנכסים, עורך את פרטת העיזבון ונותן דין וחשבון על ניהולו. סמכויותיו מפוקחות: הרשות הממנה רשאית לדרוש ערובה, ופעולות מהותיות מסוימות טעונות אישור מראש. דווקא הפיקוח הזה מרגיע את הבנק, המתנהל מול אדם שתפקידו וגבולותיו מעוגנים בהחלטה.

IV. החשבונות שאיש לא ידע על קיומם

עיזבונות רבים בעלי זיקה לשתי מדינות נתקעים בקושי בסיסי יותר: היורשים אינם יודעים היכן החזיק הנפטר את נכסיו. משרד האוצר מפעיל שירות ציבורי לאיתור, הר הכסף, המאפשר לאתר חשבונות בנק רדומים ונכסים פיננסיים נשכחים. מנהל העיזבון, מצדו, מוסמך לפנות ישירות למוסדות ולשחזר את מצבת הנכסים — לרבות כספת שמפתחה אבד. בלא מינוי, אין לאיש מעמד לשאול את השאלה.

V. צרפת – ישראל: שתי היגיונות שונים של שחרור כספים

ההשוואה מסבירה את רוב אי־ההבנות:

• הציר אינו זהה. בצרפת הנוטריון עורך את מסמך הירושה והבנק משחרר את הכספים על בסיסו; מתחת לסכום שנקבע בדין, הצהרה חתומה של היורשים עשויה להספיק. בישראל אין מקבילה לנוטריון הצרפתי המסדיר את העיזבון: ההליך מתנהל בפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה, בניהולו של עורך הדין. הנוטריון הישראלי הוא עורך דין בעל הסמכה מיוחדת, המוסמך לייפויי כוח, לאימותים ולתרגומים — ולא לניהול העיזבון.
• הכלים האירופיים נעצרים בגבולות האיחוד. תקנה 650/2012 של האיחוד האירופי ותעודת הירושה האירופית אינן מחייבות את ישראל: הצגת תעודה אירופית בדלפק של בנק ישראלי אינה מקימה כל תוקף.
• לייפויי הכוח הצרפתיים אין מקבילה ישירה. ייפוי כוח בעל תוקף לאחר המוות (סעיף 812 לקוד האזרחי), ייפוי כוח הסכמי בין היורשים (סעיף 813) ומנהל עיזבון שמונה על ידי בית המשפט (סעיף 813-1) — אף אחד מהם אינו מהווה, כשלעצמו, מינוי של מנהל עיזבון בישראל, וההפך נכון באותה מידה.
• גם המישור המיסויי אינו בר־השוואה. בישראל אין מס עיזבון; עם זאת, כאשר העיזבון כולל נכס מקרקעין, מכירתו בהמשך מעוררת את שאלת מס שבח, שעדיף לבחון אותה לפני המכירה ולא אחריה.

סיכום – מדוע להיעזר בעורך דין בתחום ניהול עיזבון?

שחרור חשבון ישראלי מצרפת אינו מילוי טופס: יש להצליב החלטה ישראלית, מסמכי מעמד אישי צרפתיים, תרגומים מאומתים ודרישות ייחודיות של מוסד בנקאי מסוים. כל חוליה חסרה מחזירה את התיק לנקודת ההתחלה. משרד אביטבול ושות׳ מאגד עורכי דין החברים בלשכת עורכי הדין בישראל ובלשכת עורכי הדין של פריז, וכן נוטריון ישראלי: הבקשה לרשם, מינוי מנהל עיזבון, ייפויי הכוח והתרגומים המאומתים מטופלים ברצף אחד, בלא נתק בין שתי מערכות הדין.

מתוך תפיסה זו, משרד אביטבול ושות׳, הנשען על מומחיותו בדיני ירושה בישראל ובמישור הבינלאומי, מלווה את לקוחותיו בכל שלב של שחרור כספי עיזבון מחשבונות בנק בישראל ושל ניהול העיזבון. עורכי הדין במשרד דואגים לכך שהאינטרסים שלכם יישמרו וכי כל צעד ייעשה בביטחון מלא.

13 Av Hubert Germain – Paris 16ᵉ
Tel: + 33 (0)1 78 90 03 73
Fax: + 33 (0)1 77 74 63 99

13 rue Shimon ben Shetah, 9414713, Jérusalem
Tel: + 972 (0)2 595 63 45
Fax: + 972 (0)2 591 63 26

contact@abitbol-associes.com

צרו קשר

לכל שאלה הנוגעת למצבכם האישי, נשמח שתשאירו לנו הודעה:

Publications similaires :

מינוי מנהל עיזבון בישראל: מתי נדרש וכיצד מבקשים Successions Israël-France: la nouvelle réglementation européenne en matière de succession internationale Successions Israël-France: la nouvelle réglementation européenne en matière de succession internationale מומחיות משרד עורכי דין אביטבול ושות’ במשפט הבינלאומי