על רקע העלייה המדאיגה באנטישמיות ברחבי העולם, ובפרט במדינות אירופה, מוביל משרד עורכי הדין אביטבול ושות’ יוזמה חקיקתית בשיתוף עם השר לענייני התפוצות, מר עמיחי שיקלי, ושר המשפטים, מר יריב לוין, במטרה למלא חלל משפטי קיים.
הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק סדר הדין הפלילי, כך שיתאפשר לבתי המשפט בישראל לשפוט, גם בהיעדר הנאשם, מבצעי רצח ופשעי שנאה שבוצעו נגד יהודים מחוץ לישראל.
לקונה חקיקתית והצורך ברפורמה בדין הקיים
כיום, סעיף 13(ב)(2) לחוק העונשין קובע כי הדין הישראלי חל על עבירות שבוצעו נגד יהודים ברחבי העולם בשל יהדותם:
“דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירות שנעברו מחוץ לישראל נגד חייו, שלמות גופו, בריאותו, חירותו או רכושו של יהודי, מחמת היותו יהודי.”
עם זאת, סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ״ב–1982, אוסר ככלל על קיום משפט פלילי בהיעדר הנאשם:
“אין אדם נשפט בפלילים אלא בפניו.”
נוצרה אפוא סתירה פנימית: מחד גיסא, הדין הפלילי הישראלי חל על פשעים שבוצעו נגד יהודים מחוץ לישראל; ומאידך גיסא, לא ניתן לשפוט נאשם בהיעדרו.
סתירה זו בעייתית במיוחד כאשר מדובר בפשע שבוצע במדינה שאינה מסגירה את אזרחיה, כגון צרפת, שבה רוצחי יהודים נהנים בפועל ממעין חסינות בכל הנוגע לאכיפת הדין הישראלי.
פרשת שרה חלימי ז״ל
הצורך ברפורמה חקיקתית הודגש ביתר שאת בפרשת שרה חלימי ז״ל, שבה הכיר בית המשפט הן באופיים האנטישמי של המעשים והן בקיומן של נסיבות מחמירות. עם זאת, הרוצח, קובילי טראורה, לא הועמד לדין בפני בית משפט פלילי בצרפת, לאחר שהוכרז כבלתי כשיר לעמוד לדין בשל “אי־אחריות פלילית” הנובעת משימוש בסמים — וזאת אף על פי שהכניס עצמו מרצונו להשפעת חומרים האסורים על פי החוק הצרפתי לצורך ביצוע הרצח.
בעקבות פרשה זו, אימצה צרפת ביום 24 בינואר 2022 את חוק מס’ 2022-52, אשר הוסיף את סעיף 122-1-1 לחוק העונשין, המבחין בין הפרעות נפשיות טבעיות לבין הפרעות הנגרמות מרצון עקב צריכת חומרים פסיכואקטיביים.
עם זאת, מתעוררת קושי ביחס לקריטריון הרביעי של החוק: הוכחת הכוונה לבצע את העבירה, דבר ההופך את יישומו לכמעט בלתי אפשרי. כיצד ניתן להבחין בין צריכה תמימה לצריכה רצונית כאשר הרוצח צורך סמים באופן קבוע?
עיקרי הצעת החוק והשלכותיה
משרד עורכי הדין אביטבול ושות’ פנה לשרים שיקלי ולוין והציע תיקון מהותי לחוק סדר הדין הפלילי, באמצעות הוספת סעיף 128א, אשר יאפשר קיום משפט בהיעדר הנאשם, בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:
-
ביצוע פשע חמור נגד יהודים מחוץ לישראל;
-
היעדר העמדה לדין במדינה הזרה בשל קביעה של אי־אחריות פלילית;
-
הנאשם הוא אזרח של מדינה שאינה מסגירה את אזרחיה לישראל.
מעבר למשמעותה הסמלית, יוזמה חקיקתית זו של אביטבול ושות’ מעניקה למדינת ישראל כלי אופרטיבי רב־עוצמה: הוצאת צווי מעצר בינלאומיים.
בהתאם לאמנת ההסגרה האירופית משנת 1956, מדינות שלישיות החתומות על האמנה יוכלו לעצור ולהסגיר את הנאשם לישראל אם יעזוב את גבולות מדינתו.
כך ממלאת מדינת ישראל את חובתה מכוח חוק העונשין וחוק יסוד: מדינת הלאום של העם היהודי, להבטיח את ביטחונם של יהודים בשל יהדותם, ולהבהיר כי דם יהודי אינו הפקר — לא בישראל ולא בשום מקום אחר בעולם.
בהתבסס על ניסיון מוכר ומוכח בתחום הפלילי, ובסיוע צוות עורכי דין מיומנים הפועלים הן במשפט הצרפתי והן במשפט הישראלי, משרד אביטבול ושות’ ערוך לייצג אתכם בפני הערכאות הפליליות המקומיות בכל מקרה של פשע או עבירה שבוצעו נגד יהודי מחוץ לישראל בשל השתייכותו הדתית.
לעניין זה, אנו עומדים לרשותכם לכל בקשה למידע נוסף ונשמח להיפגש עמכם במשרדנו בקרוב.
בינתיים, נודה לכם אם תמלאו את טופס יצירת הקשר הייעודי.
הערה: מאמר זה ניתן למטרות אינפורמטיביות בלבד. כל תיק/מקרה מחייב בחינה פרטנית, ועל כן המידע הכלול במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי.
Publications similaires :
Brochure PDF
