מנהל עיזבון שאינו מגיש דין וחשבון, מזניח דירה של העיזבון, מעדיף יורש אחד על פני האחרים או מנהל משא ומתן למכירה בלי אישור — עלול להקפיא עיזבון שנים. חוק הירושה אינו מותיר את היורשים חסרי אונים: בית המשפט מפקח על מנהל העיזבון, רשאי לפטרו, ואף לחייבו אישית בנזק שגרם. השאלה המעשית היא איזו בקשה להגיש, ובאיזה מסלול.
I. מנהל עיזבון נתון לפיקוח בית המשפט כל העת
בישראל מנהל העיזבון מתמנה בידי בית המשפט לענייני משפחה, ובהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר — בידי הרשם לענייני ירושה (סעיף 78 לחוק הירושה). הוא אינו שלוחם של היורשים ואינו מקבל מהם הוראות: הוא ממלא משרה על פי חוק, בפיקוח שיפוטי מתמשך.
- סעיף 83 מאפשר לבית המשפט, בכל עת, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיזמת עצמו, לתת למנהל העיזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו.
- סעיף 86 מחייב אותו לנהל חשבונות ולהגיש ליורשים דין וחשבון אחת לשנה לפחות, וכן עם פקיעת משרתו.
- במקרים המנויים בחוק מועברים המסמכים גם לאפוטרופוס הכללי לשם בדיקתם (סעיף 87).
קומה ראשונה זו מנוצלת מעט מדי. מול מנהל עיזבון איטי בלבד, בקשת הוראות משיגה לרוב את התוצאה המבוקשת מהר יותר מבקשת פיטורין — ובלי להשאיר את העיזבון בלי מנהל.
II. הטעמים המצדיקים פיטורין
סעיף 92 מסדיר את פקיעת המשרה. סעיף קטן (ב) הוא ההוראה המרכזית: בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיזמת עצמו, לפטר מנהל עיזבון אם לא מילא תפקידו כראוי, או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
- הענף הראשון מכוון לכשל: דוחות שלא הוגשו, היעדר פרטה, פעולות שנעשו בלי האישור המוקדם הנדרש בחוק, שיהוי ממושך.
- הענף השני פתוח במכוון — ניגוד עניינים, אובדן אמון, מניעה מעשית למלא את התפקיד. הוא מותיר לבית המשפט מרחב שיקול דעת, שעליו לנמקו.
- אותו סעיף מסדיר גם התפטרות בהודעה בכתב לבית המשפט, שאינה תופסת אלא באישורו ומן היום שנקבע בו, וכן פקיעת המשרה כאשר בית המשפט מאשר שהתפקיד הושלם.
נקודה שראוי לאמרה ליורשים בפירוש: מחלוקת, אכזבה או תחושת איטיות בלבד אינן מספיקות, אך אובדן אמון מבוסס (היעדר דוחות, היעדר שקיפות, חוסר מעש) עשוי להצדיק פיטורין מכוח ״עילה אחרת״ שבסעיף 92(ב). יש להוכיח את הכשל, במסמכים. בקשת פיטורין שאינה מבוססת נדחית, ומנהל העיזבון נותר בתפקידו.
III. מי רשאי לבקש, ועל בסיס איזה חומר
החוק פותח את הבקשה לכל מעוניין בדבר: יורשים וזוכים, ולפי הפסיקה גם נושי העיזבון שעניינם ישיר. בית המשפט רשאי גם לפעול מיזמת עצמו. תיק איתן נשען על חומר אובייקטיבי:
- הדוחות והחשבונות שהוגשו — או ההוכחה שלא הוגשו חרף דרישות בכתב;
- פרטת העיזבון והפערים שנתגלו בה;
- העסקאות שנעשו בנכסי העיזבון והאישורים השיפוטיים המתאימים, או היעדרם;
- דרישות ומכתבי התראה שלא נענו.
IV. אחריותו האישית של מנהל העיזבון
הפיטורין מסיימים את המשרה; הם אינם מתקנים את הנזק. לכך נועד סעיף 88: מנהל עיזבון אחראי לנזק שגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עיזבון. בהוראה שני שסתומים שכל יורש צריך להכיר לפני שהוא פונה לבית המשפט:
- בית המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו;
- הוא אינו נושא באחריות כלל אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט.
מכאן לקח דו-כיווני: מנהל עיזבון זהיר מבטח את החלטותיו הרגישות בבקשת הוראות, ויורש המבקש לשמור על זכותו לתקוף החלטה — מוטב שיתנגד לפני שבית המשפט יאשר אותה.
V. ערובה — מנגנון הגנה שנשכח
סעיף 89 מאפשר לבית המשפט לדרוש ממנהל העיזבון, לפני מינויו או אחריו, שישעבד נכסים או ייתן ערובה אחרת להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו. בית המשפט רשאי בכל עת לדרוש ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה. הורה המוריש בצוואתו שהאדם שציין לא יחויב בערובה, לא תידרש ערובה אלא אם שוכנע בית המשפט, מטעמים שיירשמו, שקיימות סיבות מיוחדות לכך; הוא הדין כאשר המוריש ציין את האדם בלי להורות על ערובה (סעיף 89(ב)).
בקשה להגדלת הערובה היא לעיתים הצעד היעיל ביותר: היא מגנה על העיזבון מיד, בלי לעצור את ניהולו, ומעמידה את מנהל העיזבון מול היקף חשיפתו האישית.
VI. ישראל וצרפת — שתי ארכיטקטורות, אותה דאגה לפיקוח
הדין הצרפתי מכיר שלושה מנגנונים נפרדים: ייפוי כוח בעל תוקף לאחר המוות (mandat à effet posthume, סעיף 812 לקוד האזרחי), ייפוי כוח הסכמי בין היורשים (סעיף 813), ומנהל עיזבון שמונה בידי בית המשפט (סעיף 813-1) מחמת חדלות או אשמה של יורשים, מחלוקת ביניהם, ניגוד עניינים או מורכבות העיזבון.
- סנקציה על הפרה. סעיף 813-7 מאפשר לבית המשפט, לפי בקשת כל מעוניין או לבקשת התובע הכללי, להעביר את מנהל העיזבון מתפקידו בשל הפרה מובהקת, ולמנות מיד מנהל אחר. ייפוי הכוח בעל התוקף לאחר המוות עשוי להתבטל בהחלטה שיפוטית, בין היתר בשל ביצוע לקוי של התפקיד (סעיף 812-4).
- דיווח. סעיף 813-8 מזכה כל יורש לעיין בכל עת במסמכי התפקיד ומחייב דוח שנתי וסופי לשופט, שיימסר גם לכל יורש לפי בקשתו — היגיון קרוב לסעיף 86 הישראלי.
- משך. בצרפת פסק הדין קובע את משך התפקיד ואת השכר, והמשרה פוקעת מאליה בהסכם שיתוף בין היורשים או בחתימת הסכם החלוקה (סעיף 813-9); בישראל המשרה נמשכת עד שבית המשפט מאשר את סיומה, וצו המינוי קובע בפועל תקופה (שנתיים אם לא נקבע אחרת, שישה חודשים למנהל זמני) שבית המשפט רשאי להאריכה (תקנות הירושה, תקנה 37).
- מקומו של הנוטריון. זה ההבדל המעשי הכבד: בצרפת הנוטריון הוא ציר הסדרת העיזבון, ומנהל העיזבון הוא כלי עזר. בישראל אין מקביל לנוטריון הצרפתי המסדיר עיזבון — עורך הדין הוא שמנהל את ההליך בפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה, והנוטריון הישראלי הוא עורך דין בעל הסמכה מיוחדת לייפויי כוח, אימותים ותרגומים. מנהל העיזבון הופך אפוא לדמות המרכזית ברגע שהיורשים אינם יכולים לפעול יחד.
- אין גשר אוטומטי. תקנה אירופית 650/2012 אינה מחייבת את ישראל, שאינה מדינה חברה: תעודת ירושה אירופית שהוצאה בצרפת אינה מקנה בישראל את התוצאות הקבועות בסעיף 69 שלה, ורק צו ישראלי משמש בישראל תשתית לנכסים הנמצאים בה (סעיף 136 לחוק הירושה). החלטה צרפתית המעבירה מנהל מתפקידו אינה מפטרת, כשלעצמה, מנהל עיזבון ישראלי: יש לפנות לבית המשפט בישראל.
- מיסוי. בישראל אין מס ירושה, אך מכירה עתידית של נכס שהתקבל בירושה חייבת במס שבח. מכירה שהוכנה בלא זהירות בידי מנהל העיזבון עלולה אפוא לעלות ליורשים ביוקר, זמן רב לאחר סיום תפקידו.
סיכום – מדוע להיוועץ בעורך דין המתמחה בניהול עיזבון?
הבחירה בין בקשת הוראות, הגדלת ערובה, בקשת פיטורין ותביעת נזק אינה שאלה של עיקרון אלא של אסטרטגיה: לכל מסלול לוח זמנים, עלות והשפעה משלו על העיזבון. כאשר חלק מהיורשים מתגוררים בצרפת והנכסים נמצאים בישראל, ההכרעה מחייבת גם קריאה משולבת של שתי מערכות הדין וארגון מוקדם של הראיות, ייפויי הכוח והתרגומים הנוטריוניים.
זה בדיוק תחום עבודתו של משרד אביטבול ושות׳, המאגד עורכי דין החברים בלשכת עורכי הדין בישראל וגם בלשכת עורכי הדין של פריז, וכן נוטריון ישראלי. אותו צוות מלווה את התיק בפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה, מכין את המסמכים הנדרשים מצרפת ומבטיח את שרשרת המסמכים בין שתי המדינות.
מתוך ראייה זו מלווה משרד אביטבול ושות׳ את לקוחותיו בכל שלב של הפיקוח על מנהל עיזבון: בקשות הוראות, בקשות פיטורין ותביעות אחריות אישית. עורכי הדין שלנו מקפידים על הגנת האינטרסים שלכם ועל כך שכל הליך יתנהל בביטחון מלא.
אביטבול ושות׳
עורכי דין ונוטריונים · ירושלים — פריז
רחוב שמעון בן שטח 13, 9414713
טל׳ +972 (0)2 595 63 45
פקס +972 (0)2 591 63 26
13 Avenue Hubert Germain, 75116
טל׳ +33 (0)1 78 90 03 73
פקס +33 (0)1 77 74 63 99
