מנהל עיזבון בישראל ומנדט ירושה בצרפת: מי מוסמך על איזה נכס?

כאשר עיזבון משתרע על ישראל ועל צרפת, שני גופי ניהול עשויים לפעול במקביל: מנהל עיזבון שמונה בישראל, ומנדט ירושה צרפתי (mandataire successoral) שמינה שופט בצרפת. היורשים מגלים לא פעם מאוחר מדי שהמינוי הצרפתי אינו מקנה דבר ביחס לדירה בירושלים, ושמנהל העיזבון הישראלי אינו מוסמך לגעת בחשבון ההשקעות בפריז. הבנת החלוקה הזו חוסכת חודשים של תקיעות.

I. מדוע שני הליכים ולא אחד

חוק הירושה, תשכ"ה-1965 פותח את סמכות בית המשפט הישראלי בהיקף רחב. סעיף 136 קובע כי בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל. דירה, חשבון בנק או מניות בחברה מספיקים אפוא כדי לפתוח דלת ישראלית, גם כאשר המוריש חי בצרפת כל חייו.

"מושב" מוגדר כמקום שבו נמצא מרכז חייו של אדם (סעיף 135). סעיף 137 מחיל על הירושה את דין מושבו של המוריש בשעת מותו, בכפוף לסעיפים 138 עד 140, וסעיף 143 מאפשר שלא להיזקק לדין זר הסותר את תקנת הציבור בישראל. במילים אחרות: דין צרפתי יכול בהחלט לקבוע מי היורשים, אך הצו המאפשר לפעול בנכס המצוי בישראל יינתן בידי רשות ישראלית.

II. בצרפת: שלוש דרכים להפקיד את ניהול העיזבון

הקוד האזרחי הצרפתי מקדיש פרק שלם לניהול העיזבון בידי מיופה כוח (סעיפים 812 עד 814-1), ובו שלושה מסלולים:

• ייפוי כוח בעל תוקף לאחר המוות (mandat à effet posthume, סעיף 812), הנערך בחיי המוריש: תקף רק אם הוא מוצדק ב"אינטרס רציני ולגיטימי" מנומק במפורש, נערך ומתקבל בצורה נוטריונית ומתקבל בידי מיופה הכוח לפני הפטירה, לתקופה שאינה עולה על שנתיים — וחמש שנים מחמת אי-כשירות או גילם של היורשים, או הצורך לנהל נכסים מקצועיים (סעיף 812-1-1).
• ייפוי כוח בהסכמה (סעיף 813): היורשים, בהסכמה משותפת, מפקידים את הניהול בידי אחד מהם או בידי צד שלישי.
• מנהל עיזבון שממנה בית המשפט (סעיף 813-1): השופט רשאי למנות כל אדם כשיר לניהול זמני של העיזבון, בשל חוסר מעש, מחדל או אשם של יורש אחד או יותר, סכסוך ביניהם, ניגוד עניינים, או מורכבות מצב העיזבון.

האחרון מייצג את כלל היורשים בפעולות משפטיות ובבית המשפט (סעיף 813-5), מגיש דין וחשבון מדי שנה ובתום תפקידו (סעיף 813-8), ומשך המינוי ושכרו נקבעים בפסק הדין עצמו (סעיף 813-9).

III. בישראל: מנהל עיזבון בידי הרשם או בית המשפט

העיזבון נפתח בפני הרשם לענייני ירושה, המצהיר על זכויות היורשים באמצעות צו ירושה או צו קיום צוואה (סעיף 66). התיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה במקרים המנויים בסעיף 67א, ובראשם הגשת התנגדות לבקשה.

מינוי מנהל העיזבון פועל באותו היגיון: בית המשפט רשאי למנותו לפי בקשת מעוניין בדבר (סעיף 78(א)); כאשר הבקשה מוגשת בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, היא מוגשת לרשם לענייני ירושה, הרשאי למנות מנהל עיזבון, לרבות מנהל עיזבון זמני (סעיף 78(ב)). טרם המינוי רשאי בית המשפט לנקוט אמצעים לשמירת העיזבון (סעיף 77).

תפקידו מוגדר בסעיף 82: לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובותיו ולחלק את היתרה בין היורשים לפי צו ירושה או צוואה מקוימת. עליו להגיש פרטת העיזבון לא יאוחר משישים יום לאחר מינויו (סעיף 84), ואין הוא מוסמך לבצע את הפעולות המנויות בסעיף 97 בלא אישור מוקדם של בית המשפט.

IV. ישראל מול צרפת: מה ההשוואה משנה בפועל

• מי מנהל את ההליך. בצרפת הנוטריון עומד במרכז הסדרת העיזבון — עד כדי כך שסעיף 812 אוסר עליו לשמש בעצמו מיופה כוח לאחר המוות. בישראל אין מקבילה לכך: עורך הדין הוא שמנהל את ההליך בפני הרשם או בפני בית המשפט, והנוטריון הישראלי הוא עורך דין שהוסמך במיוחד, שעיקר פעילותו ייפויי כוח, אימותים ותרגומים.
• צו הניהול אינו חוצה את הגבול. תקנה (אירופית) 650/2012 מקנה סמכות לבתי המשפט של מדינת החברות שבה היה מקום מגוריו הרגיל האחרון של המוריש (סעיף 4) ומחילה על העיזבון כולו את דין אותה מדינה (סעיף 21), החל בין היתר על "סמכויותיהם של היורשים, של מנהלי העיזבון ושל מבצעי הצוואה" (סעיף 23). אלא שהתקנה מחייבת רק את מדינות האיחוד, והתעודה האירופית לענייני ירושה ניתנת "לשם שימוש במדינה חברה אחרת" (סעיף 62) — ועל כן אינה מקימה בישראל את התוקף שיש לה בתוך האיחוד.
• הפיקוח על פעולות מהותיות. בצרפת השופט הוא שמרחיב את סמכויות מיופה הכוח ממקרה למקרה (סעיפים 813-4 ו-814). בישראל החוק עצמו קובע את רשימת הפעולות הטעונות אישור מוקדם (סעיף 97).
• מיסוי. בישראל אין מס עיזבון. לעומת זאת, מכירה עתידית של הנכס שהתקבל בירושה מעוררת את שאלת מס שבח, שיש לבחון לפני כל עסקה.

V. כיצד מתאמים בין שני ההליכים

• לאתר מוקדם את הנכסים המצויים בישראל — הם המקימים את הסמכות הישראלית (סעיף 136) — ולפתוח את ההליך הישראלי בלי להמתין לסיום ההסדרה בצרפת.
• לבדוק את התאמת הסמכויות: בדין הצרפתי, מנהל העיזבון שמינה בית המשפט רשאי לפעול רק במידה המתיישבת עם סמכויותיו של מיופה הכוח לאחר המוות או של מבצע הצוואה (סעיף 813-2).
• להיערך לפעולה מרחוק: ייפוי כוח נוטריוני, אפוסטיל ותרגום מאושר הם התנאי המעשי לכל פעולה בישראל מצרפת.
• להקדים את האישורים ולנהל דיווח עקבי בשני הצדדים: דין וחשבון שנתי בצרפת (סעיף 813-8), פרטה ואישורים מוקדמים בישראל (סעיפים 84 ו-97).

סיכום – מדוע כדאי להיעזר בעורך דין המתמחה בניהול עיזבון?

הסיכון כאן אינו תיאורטי אלא מעשי. מיופה כוח צרפתי המחזיק בפסק דין תקף לחלוטין ייתקל בסירוב בדלפק הישראלי; מנהל עיזבון שמונה בישראל בלא תיאום יקבל החלטות שההסדרה הצרפתית תידרש לבטל. התיאום בין שני ההליכים נבנה מראש: הוא מחייב קריאה של שתי המערכות בו-זמנית.

מתוך גישה זו, משרד אביטבול ושות׳, בזכות הניסיון שצבר בניהול עיזבונות ובמשפט בין-לאומי פרטי ישראלי-צרפתי, מלווה את לקוחותיו בכל שלב של התיאום בין עיזבון המוסדר בצרפת לבין ניהול הנכסים המצויים בישראל. עורכי הדין שלנו דואגים לכך שהאינטרסים שלכם יישמרו ושכל הליך יתנהל בביטחון מלא.