כאשר בעיזבון נכללת חברה, מניות או עסק פעיל, הזמן פועל נגד היורשים: המשכורות מגיעות, הספקים ממתינים, וערכו של העסק מתאדה ביום שבו הוא מפסיק לפעול. חוק הירושה, תשכ״ה-1965, אינו קובע הסדר מיוחד לעסקים, אך הוא מעניק למנהל העיזבון את הסמכויות הדרושות כדי להמשיך להפעילם — תוך שהוא מכפיף את ההחלטות הכבדות ביותר לאישור מוקדם של בית המשפט.
I. מדוע עסק בעיזבון משנה את התמונה
על פי הדין הישראלי, במות אדם עובר עזבונו ליורשיו (סעיף 1 לחוק) — אך הוא עובר אליהם במשותף, ועסק אינו סובל בעלות משותפת: יש לחתום על חוזה שכירות, לחדש מסגרת אשראי, לשלם שכר, ולעיתים לפטר. כל פעולה כזו מחייבת חותם מוסמך, מה שיורשים שטרם הוכרו בצו ירושה או בצו קיום צוואה אינם יכולים לספק. החוק צופה גם את המקרה הדחוף: כל עוד לא נתמנה מנהל עיזבון, רשאי בית המשפט לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העיזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העיזבון ומינוי מנהל עיזבון זמני (סעיף 77).
II. מי ממנה את מנהל העיזבון, ומה הוא רשאי לעשות בעצמו
- בית המשפט לענייני משפחה ממנה מנהל עיזבון, בצו, לפי בקשת מעוניין בדבר (סעיף 78(א)).
- הייתה הבקשה בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, היא מוגשת לרשם לענייני ירושה, הרשאי למנות בעצמו, לרבות מנהל עיזבון זמני (סעיף 78(ב)).
- למנהל עיזבון יכול להתמנות יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי (סעיף 79).
תפקידו על פי החוק הוא לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובותיו ולחלק את היתרה בין היורשים (סעיף 82); לשם כך הוא מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו (סעיף 97): להפעיל, לגבות, לשלם ולהתקשר בהתקשרויות שוטפות. בכל עת הוא רשאי לבקש מבית המשפט הוראות (סעיף 83) — וזו הפרקטיקה הראויה כל אימת שהחלטה ניהולית מחייבת את העסק לטווח ארוך.
III. הפעולות הטעונות אישור מוקדם של בית המשפט
סעיף 97 מונה את הפעולות שמנהל העיזבון אינו מוסמך לעשות בלי שבית המשפט אישרן תחילה. לעסק, שלוש מהן מכריעות:
- העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה (סעיף 97(1)) — דהיינו מכירת העסק, שעבודו, פיצולו או סגירתו;
- כל פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק (סעיף 97(3)): מרשם בעלי המניות, רשם החברות, הטאבו;
- מתן ערובה (סעיף 97(4)), שהבנק נוהג לדרוש כתנאי להמשך מסגרת אשראי.
לאלה מתווספות השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה (סעיף 97(2)) וכל פעולה אחרת שבית המשפט קבע כטעונה אישור (סעיף 97(5)). בנוסף, מנהל העיזבון מגיש ליורשים פרטת עיזבון בתוך שישים יום ממינויו (סעיף 84), מגיש להם דין וחשבון אחת לשנה לפחות (סעיף 86), ואחראי לנזק שגרם עקב הפרת חובתו (סעיף 88).
IV. חלוקת העיזבון: עסק אינו ניתן לחיתוך
בטרם חלוקה מוזמנים נושי המוריש להודיע בכתב על תביעותיהם, כאשר הפרסום פותח תקופה של שלושה חודשים לפחות (סעיף 99); היתרה מחולקת רק לאחר סילוק חובות העיזבון (סעיף 107).
ואז מגיעה השאלה המכרעת. מנהל העיזבון מציע ליורשים תכנית לחלוקת הנכסים ומנסה להביאם לידי הסכמה (סעיף 110). באין הסכם, החוק מכריע: נכס שאינו ניתן לחלוקה, או שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו — ״לרבות יחידה בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר״ — יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק, והסכום שהציע ייזקף על חשבון המגיע לו מן העיזבון; לא הסכים אף יורש לרכוש את הנכס, יימכר הנכס ודמי המכר יחולקו (סעיף 113). משק חקלאי שחלוקתו הייתה פוגעת בכושר קיומו כפוף לכלל נפרד (סעיף 114).
V. צרפת וישראל: שתי תשובות לאותה דחיפות
בצרפת ניתן להיערך מראש עוד בחיי בעל העסק: ה־mandat à effet posthume (ייפוי כוח בעל תוקף לאחר המוות) מאפשר להפקיד מראש את ניהול העיזבון, כולו או חלקו, לטובת יורשים מזוהים (סעיף 812 לקוד האזרחי הצרפתי). הוא נערך בפני נוטריון ומתקבל על ידי מיופה הכוח עוד בחיי המוריש, ותוקפו שנתיים — אך ניתן להעמידו על חמש שנים ״בשל […] הצורך לנהל נכסים מקצועיים״ (סעיף 812-1-1): המחוקק הצרפתי חשב במפורש על העסק. בהיעדר היערכות מראש, רשאים היורשים להסכים ביניהם על מנהל (סעיף 813), או שבית המשפט ימנה מנהל עיזבון בשל חוסר מעש, מחדל או אשם של יורש, סכסוך ביניהם, ניגוד עניינים או מורכבות העיזבון (סעיף 813-1). בלא מנהל, הבעלות המשותפת מתקדמת רק ברוב של שני שלישים לפעולות ניהול — וחוזי שכירות מסחריים, תעשייתיים או של מלאכה הוחרגו מאותו רוב ומחייבים הסכמה פה אחד (סעיף 815-3).
שלושה הבדלים משמעותיים בפועל. ההיערכות מראש: בישראל אין מקבילה ל־mandat à effet posthume, אך המצווה רשאי לקבוע בצוואתו מי ינהל את עזבונו. המסלול: בישראל עורך הדין הוא שמנהל את ההליך בפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה, והנוטריון הישראלי הוא עורך דין בעל הסמכה מיוחדת (ייפויי כוח, אישורים, תרגומים) ולא הגורם המסדיר את העיזבון. הכלים האירופיים: תקנה 650/2012 של האיחוד האירופי והתעודה האירופית לעניין ירושה אינן מחייבות את ישראל, ולכן עיזבון צרפתי־ישראלי מתנהל בשתי זירות. בישראל אין מס עיזבון, אך מכירה עתידית של מקרקעין שהתקבלו בירושה כפופה למס שבח.
סיכום – מדוע כדאי להיעזר בעורך דין המתמחה בניהול עיזבון?
להמשיך להפעיל עסק בתוך עיזבון פירושו לנהל שני לוחות זמנים בו־זמנית: זה של העסק, שאינו עוצר, וזה של ההליך, המחייב אישורים, פרטה ודין וחשבון. משרד אביטבול ושות׳ מאגד עורכי דין החברים בלשכת עורכי הדין בישראל ובלשכת עורכי הדין בפריז, וכן נוטריון ישראלי: בקשת המינוי, האישורים לפי סעיף 97, תכנית החלוקה והממשק עם התיק הצרפתי מטופלים במשרד אחד.
מתוך ראייה זו, משרד ABITBOL & ASSOCIES, בזכות מומחיותו בניהול עיזבונות, מלווה את לקוחותיו בכל שלב בניהולם של חברה או עסק הנכללים בעיזבון. עורכי הדין במשרד מקפידים על הגנת האינטרסים שלכם ועל כך שכל צעד ייעשה בביטחון מלא.
אביטבול ושות׳
עורכי דין ונוטריונים · ירושלים — פריז
רחוב שמעון בן שטח 13, 9414713
טל׳ +972 (0)2 595 63 45
פקס +972 (0)2 591 63 26
13 Avenue Hubert Germain, 75116
טל׳ +33 (0)1 78 90 03 73
פקס +33 (0)1 77 74 63 99
