מנהל עיזבון שנקבע בצוואה: למנות מראש את מי שינהל את העיזבון שלכם
צוואה נכתבת בדרך כלל כדי לקבוע מי יקבל מה. לעיתים רחוקות היא קובעת מי יבצע את העבודה בפועל: איתור הנכסים, שחרור חשבונות הבנק, פירעון החובות ולאחר מכן החלוקה. בישראל לתפקיד הזה יש שם — מנהל עיזבון — וחוק הירושה מאפשר למצווה לבחור בעצמו את מי שימלא אותו. המכשיר מזכיר את המבצע צוואה (exécuteur testamentaire) שמכיר המשפט הצרפתי, אך תוצאותיו שונות למעשה.
I. מה באמת משיגה קביעה מוקדמת
כאשר לא נקבע אדם מראש, מינוי מנהל עיזבון מחייב הסכמה של כל הצדדים הנוגעים בדבר או החלטה של בית המשפט לענייני משפחה. כאן בדיוק נתקעים עיזבונות: יורשים שמפוזרים בין מדינות, או שאינם מדברים זה עם זה, אינם מצליחים להסכים מי יחזיק את המושכות. בינתיים חשבונות הבנק נותרים מוקפאים ואין אפשרות לנהל את הנכסים. קביעת האדם הזה עוד בחיים מסירה את המחסום לפני שהוא נוצר: הבחירה כבר נעשתה ואינה טעונה משא ומתן.
II. בישראל: מנהל העיזבון שבחר המצווה
חוק הירושה, התשכ״ה-1965 מאפשר למוריש לקבוע בצוואתו אדם שיבצע את צוואתו או שינהל את עיזבונו. סעיף 81 לחוק קובע כי בית המשפט או הרשם לענייני ירושה ימנו את האדם הזה למנהל עיזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי, או שקיימות סיבות מיוחדות שלא למנותו.
מכך נובעות שלוש תוצאות מעשיות:
- הבקשה למינוי אינה טעונה את הסכמת הנוגעים בדבר — תקנות הירושה, התשנ״ח-1998 קובעות זאת במפורש לגבי בקשה לפי סעיף 81;
- ניתן להגיש אותה אל הרשם לענייני ירושה, המסלול המינהלי הפשוט יותר, בלי לפנות תחילה לבית המשפט;
- מי שנקבע בצוואה אינו נדרש, ככלל, לתת ערובה, אלא אם שוכנע בית המשפט שיש סיבות מיוחדות לדרוש זאת (סעיף 89 לחוק).
סעיף של שורות ספורות בצוואה יכול אפוא לחסוך למשפחה חודשים ארוכים.
III. קביעה בצוואה אינה מינוי
זו הנקודה שמובנת לא נכון פעמים רבות. מי שנקבע בצוואה אינו נכנס לתפקיד מכוח הפטירה בלבד. עליו עוד להתמנות בידי הרשם או בית המשפט, והמינוי מניח:
- שהוא מסכים לקבל את התפקיד — איש אינו מתמנה למנהל עיזבון אלא אם הודיע על הסכמתו לכך (סעיף 80 לחוק);
- שאין טעמים מיוחדים שמונעים זאת. לרשות נשמר שיקול דעת, והיא חייבת לנמק אותו: ניגוד עניינים, היעדר כשרות משפטית, או חוסר התאמה ברור לניהול הנכסים הנדונים.
הקביעה בצוואה יוצרת אפוא חזקה משמעותית לטובת מי שנבחר, ולא זכות אוטומטית. מן הראוי לקבוע בצוואה גם מחליף, למקרה שהראשון יסרב, ילך לעולמו או לא ימונה.
IV. הסמכויות באות מן החוק, לא מן הצוואה
לאחר המינוי, מנהל העיזבון ממלא את התפקידים שהחוק מטיל עליו: כינוס נכסי העיזבון, ניהולו, סילוק חובותיו וחלוקת יתרתו בין היורשים, בכפוף להוראות בית המשפט. בין היתר הוא נותר חייב:
- לערוך את פרטת העיזבון ולהגיש ליורשים דין וחשבון על ניהולו;
- לקבל אישור מוקדם של בית המשפט לפעולות שהחוק מונה — בהן העברה, שעבוד או חלוקה של דירה, השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה, ופעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק, כגון בלשכת רישום המקרקעין (סעיף 97 לחוק);
- לשאת באחריות לנזק שגרם עקב הפרת חובותיו, ולהיחשף לפיטורין אם אינו ממלא את תפקידו כראוי.
האמון שנתן בו המוריש אינו פוטר אותו מפיקוח.
V. צרפת וישראל: שני מוסדות שאינם חופפים
בעיזבונות רבים שיש להם זיקה לישראל יש גם רכיב צרפתי, ולמשפט הצרפתי דמות משלו — המבצע צוואה (exécuteur testamentaire, סעיפים 1025 ואילך לקוד האזרחי הצרפתי). הדמיון נגמר במהרה:
- היקף התפקיד. בצרפת הוא דואג לכך שרצון המצווה יקוים: נוקט אמצעים לשמירת הנכסים, רשאי להביא לעריכת מלאי נכסים ולמכירת מיטלטלין לשם פירעון חובות דחופים (סעיף 1029). המצווה יכול להסמיכו להחזיק במיטלטלין (סעיף 1030). רק כאשר אין יורש שהדין הצרפתי שומר לו חלק בעיזבון (héritier réservataire) שקיבל את הירושה, ניתן להסמיכו למכור נכסי מקרקעין, לפרוע את החובות ולבצע את החלוקה (סעיף 1030-1) — ואז מכירת מקרקעין מחייבת הודעה מוקדמת ליורשים, שאם לא כן לא ניתן להסתמך עליה כלפיהם.
- משך הזמן. התפקיד הצרפתי מוגבל בזמן: הוא מסתיים לא יאוחר משנתיים מפתיחת הצוואה, אלא אם השופט האריך אותו (סעיף 1032). ניהול העיזבון בישראל נמשך כל עוד העיזבון מחייב זאת.
- שכר. בצרפת התפקיד הוא, ככלל, ללא תמורה (סעיף 1033-1), וההוצאות על חשבון העיזבון (סעיף 1034). בישראל בית המשפט רשאי לפסוק למנהל העיזבון שכר לפי כללים שנקבעו בתקנות (סעיף 91 לחוק הירושה).
- מי מסדיר את העיזבון בפועל. זה ההבדל המכריע. בצרפת הנוטריון הוא ציר ההסדרה, ומבצע הצוואה פועל לצידו. בישראל אין מקביל לנוטריון הצרפתי שמסדיר עיזבון: ההליך מתנהל בפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה, ומי שמנהל אותו הוא עורך הדין. הנוטריון הישראלי הוא עורך דין שהוסמך במיוחד, ותפקידו נוגע לייפויי כוח, לאימותים ולתרגומים — ולא לחיסול העיזבון.
המשפט הצרפתי גם מבחין בין מבצע הצוואה ובין כלי ניהול אחרים: ייפוי כוח בעל תוקף לאחר המוות (סעיף 812 לקוד האזרחי), ייפוי כוח הסכמי בין היורשים (סעיף 813) ומנהל עיזבון שמונה בידי בית משפט (סעיף 813-1). אלה מכשירים נפרדים, שמבולבלים זה בזה לא אחת.
VI. כאשר הנכסים נמצאים בשתי המדינות
אז הניסוח מחייב תשומת לב מיוחדת. שלוש נקודות שכדאי לזכור:
- תקנה אירופית מס׳ 650/2012 ותעודת הירושה האירופית אינן מחייבות את ישראל: קביעה שנוסחה עם אירופה בלבד בראש אינה מייצרת תוקף אוטומטי בירושלים או בתל אביב;
- אם מי שנקבע מתגורר בחו״ל, יהיה עליו לפעול בישראל באמצעות עורך דין מקומי, ומעשיו יחייבו בדרך כלל ייפוי כוח נוטריוני, אפוסטיל ותרגום נוטריוני;
- בישראל אין מס ירושה, אך מכירה עתידית של נדל״ן שהתקבל בירושה מעוררת את שאלת מס שבח. מוטב לצפות זאת בשלב ניסוח הצוואה מלגלות זאת ביום המכירה.
סיכום – מדוע כדאי להיעזר בעורך דין בתחום ניהול עיזבונות?
בחירת מנהל העיזבון שלכם בעצמכם היא אחת ההחלטות המועילות ביותר שצוואה יכולה להכיל — בתנאי שהסעיף נוסח כך שיהיה לו תוקף במקום שבו הנכסים מצויים בפועל. נוסח שנבנה למשפט הצרפתי עשוי להישאר אות מתה בישראל, וההפך נכון באותה מידה. כאן נדרשת התאמה בין שתי השיטות.
משרד אביטבול ושות׳ מאגד עורכי דין החברים בלשכת עורכי הדין בישראל ובלשכת עורכי הדין בפריז, וכן נוטריון ישראלי: סעיף הצוואה, ההליך בפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה, וייפויי הכוח או התרגומים הנדרשים מחו״ל מטופלים בידי צוות אחד, בלי לתאם בין שני יועצים שאינם עוסקים באותו דין.
מתוך גישה זו, משרד אביטבול ושות׳, מתוך מומחיותו בדיני הירושה בישראל ובמשפט הבינלאומי הפרטי, מלווה את לקוחותיו בכל שלב של הסדרת חובות עיזבון בישראל. עורכי הדין שלנו מקפידים על הגנת האינטרסים שלכם ועל כך שכל צעד ייעשה בביטחון מלא.
13 Av Hubert Germain – Paris 16ᵉ
Tel: + 33 (0)1 78 90 03 73
Fax: + 33 (0)1 77 74 63 99
13 rue Shimon ben Shetah, 9414713, Jérusalem
Tel: + 972 (0)2 595 63 45
Fax: + 972 (0)2 591 63 26
