חובות העיזבון בישראל: מי פורע את הנושים, באיזה סדר, ועד כמה חב היורש?
עיזבון אינו מורכב רק מדירה בירושלים או מחשבון בנק בתל אביב: הוא נושא גם חובות, ואלה חייבים להיפרע לפני שהיורשים מחלקים ביניהם דבר. הדין הישראלי קובע במדויק מי פורע, באיזה סדר, ובאילו תנאים ניתן עדיין להיפרע מן היורש לאחר החלוקה. עבור משפחות שנכסיהן מתפרשׂים על שתי מדינות, הפער בין הדין הישראלי לדין הצרפתי בנקודה זו בולט במיוחד.
I. מהם «חובות העיזבון»?
חובות העיזבון אינם מוגבלים לחובות שיצר המנוח בחייו: המונח כולל גם הוצאות שנולדו עם המוות עצמו ועם סילוק העיזבון.
- חובות המנוח שלא בוטלו במותו: הלוואות, יתרות חובה, חובות מס, חובות ארנונה, חובות עסקיים וחיובים שנפסקו בבית משפט;
- ההוצאות הכרוכות בהלוויה, בקבורה ובהצבת מצבה;
- הוצאות הליכי הירושה עצמם והוצאות ניהול העיזבון;
- זכויות בן או בת הזוג שנותרו בחיים, ובכלל זה כתובה וזכויות לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג;
- מזונות מן העיזבון.
חיובים אחרים, לעומת זאת, מתבטלים במות החייב. סיווגו של כל רכיב הוא אפוא עבודה משפטית, ולא חיבור של דפי חשבון.
II. סדר הפירעון קבוע בחוק, לא בידי היורשים
זו אחת הנקודות שהמשפחות מבינות פחות מכל. סעיף 104 לחוק הירושה, תשכ״ה-1965, קובע סדר עדיפויות שאין ליורשים ואין למנהל העיזבון חירות לשנותו לפי נוחותם: תחילה הוצאות ההלוויה, הקבורה והמצבה; לאחריהן הוצאות הליכי הירושה וניהול העיזבון; לאחריהן חובות המנוח; ולאחריהן זכויות בן או בת הזוג. כאשר נכסי העיזבון אינם מספיקים, חובות בדרגה שווה נפרעים באופן יחסי לסכומיהם.
פירעון חוב של נושה אחד לפני אחר — משום שהוא לוחץ יותר, או משום שהוא קרוב משפחה — חושף אפוא את המחלק לתקיפה. חשיפה זו היא שמצדיקה, בעיזבון ממונף או מורכב, מינוי מנהל עיזבון.
III. תפקיד מנהל העיזבון: לאתר, להזמין נושים, לפרוע לפני החלוקה
משמתמנה מנהל עיזבון בידי הרשם לענייני ירושה או בידי בית המשפט לענייני משפחה, הטיפול בחובות הופך לאחד מתפקידיו המרכזיים:
- לאתר את החובות: לפנות לבנקים, לרשות המסים, לרשות המקומית ולנושים הידועים, ולכלול את החובות בפרטת העיזבון;
- לפרסם הזמנת נושים כדי שנושים שאינם ידועים יציגו את תביעותיהם במועד שקובע החוק;
- לפרוע את החובות לפי הסדר הקבוע בחוק, ולא לפי סדר הגעת הדרישות;
- לחלק רק את היתרה, לאחר שהחובות נפרעו או הובטחו.
פרסום זה אינו פורמליות שולית: הוא קובע את היקף ההגנה על היורשים, ואי-ביצועו מטיל אחריות על מנהל העיזבון עצמו.
IV. עד כמה חב היורש בישראל?
העיקרון מגן על היורש: בדין הישראלי חובות העיזבון נפרעים מתוך העיזבון, והיורש אינו חב מנכסיו הפרטיים מעל שווי מה שקיבל. אין בדין הישראלי צורת קבלה של ירושה שתהפוך את היורש לחייב בלא הגבלה בחובות העיזבון.
עם זאת קיימת הסתייגות מכרעת אחת, והיא מתרחשת ברגע החלוקה. כאשר הזמנת הנושים פורסמה כדין והמועד הקבוע בחוק נשמר, נושה מאוחר יכול להיפרע מכל יורש רק כדי חלקו. בהיעדר פרסום — או כאשר החלוקה בוצעה למרות שהחוב היה ידוע — החשיפה רחבה במידה ניכרת ועשויה להגיע לשווי מה שחולק. כלומר: דקדוקו של ההליך, יותר מן המעמד של יורש, הוא שקובע את הסיכון בפועל.
V. ישראל וצרפת: שתי תפיסות הפוכות שיש ליישב ביניהן
בדין הצרפתי ההגנה על היורש נשענת על בחירה שבידיו: ברירת היורש לפי סעיף 768 לקוד האזרחי. היורש יכול לקבל את הירושה קבלה מלאה — ואז הוא חב בחובות בלא הגבלה (סעיף 785); לוותר עליה; או לקבלה עד גובה הנכסים נטו (סעיף 787), מה שמגביל את חבותו לשווי הנכסים שקיבל אך מחייב פורמליות קפדנית: הצהרה במזכירות בית המשפט, מלאי נכסים נוטריוני, פרסום, ולאחריהם הצגת תביעות חוב בידי הנושים במועד שקובע סעיף 792, שאם לא כן הן נמחקות. הטיפול בחובות שם נעשה סביב הנוטריון, ומינוי מנהל הוא אפשרות אחת מכמה: ייפוי כוח שתוקפו לאחר המוות (סעיף 812), מנדט מוסכם בין היורשים (סעיף 813) או מנהל עיזבון שמתמנה בבית משפט (סעיף 813-1).
ישראל נבדלת בשלוש נקודות מהותיות:
- הגבלת החבות לשווי מה שהתקבל היא הוראת חוק ולא ברירה: אין הצהרה במזכירות בית המשפט ואין בחירה שיש לעשותה בתוך מועד;
- אין מקבילה לנוטריון הצרפתי המסדיר את הירושה: ההליך נפתח לפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה, והעורך דין הוא שמנהל אותו. הנוטריון הישראלי הוא עורך דין בעל הסמכה מיוחדת, שעיסוקו בייפויי כוח, באישורים ובתרגומים;
- תקנה 650/2012 של האיחוד האירופי והתעודה האירופית לעניין ירושה אינן מחייבות את ישראל: אין להסתמך בישראל על הסדר חובות שנעשה בצרפת בלא הליך נפרד לפי הדין הישראלי.
נקודה נוספת שנשכחת לעיתים: בישראל אין מס ירושה. שאלת המיסוי אינה נעלמת בכך, אלא נדחית אל מכירתו העתידית של הנכס שהתקבל בירושה, החייבת במס שבח. יורש המוכר דירה כדי לפרוע את חובות העיזבון נדרש אפוא לשקול זאת מראש, ולא לגלותו בדיעבד.
סיכום – מדוע להיוועץ בעורך דין בתחום ניהול העיזבון?
החובות הם השדה שבו עיזבונות חוצי-גבולות מסתבכים במהירות הרבה ביותר: יורש שחש מוגן בשל הגבלת החבות לשווי מה שקיבל עשוי לאבד את ההגנה הזו בשל חלוקה מוקדמת מדי, ויורש שמימש את ברירתו כהלכה בצרפת עשוי לגלות שאין בה תועלת מול נושה ישראלי.
זהו מבנהו של משרד אביטבול ושות׳: עורכי דין החברים בלשכת עורכי הדין בישראל ובלשכת עורכי הדין של פריז, לצד נוטריון ישראלי. שילוב זה מאפשר לנהל את ההליך לפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה, לתאם אותו עם הסדרת הירושה בצרפת, ולהכין במקום את ייפויי הכוח, האפוסטיל והתרגומים המאושרים שתיקים אלה מחייבים — בלי שהמשפחה תידרש לגשר בעצמה בין שתי מערכות דין שאינן מכירות זו את זו.
מתוך גישה זו, משרד אביטבול ושות׳, מתוך מומחיותו בדיני הירושה בישראל ובמשפט הבינלאומי הפרטי, מלווה את לקוחותיו בכל שלב של הסדרת חובות עיזבון בישראל. עורכי הדין שלנו מקפידים על הגנת האינטרסים שלכם ועל כך שכל צעד ייעשה בביטחון מלא.
13 Av Hubert Germain – Paris 16ᵉ
Tel: + 33 (0)1 78 90 03 73
Fax: + 33 (0)1 77 74 63 99
13 rue Shimon ben Shetah, 9414713, Jérusalem
Tel: + 972 (0)2 595 63 45
Fax: + 972 (0)2 591 63 26
