עיזבון בישראל עלול לעמוד במקום שנים ארוכות מסיבה אחת בלבד: אחד היורשים לא אותר. בן דוד שעזב לחו״ל, אח שהקשר עימו נותק, ולעיתים ענף משפחתי שלם שאיש אינו יודע אם נותרו ממנו צאצאים. חוק הירושה אינו משאיר את העיזבון קפוא: הוא מחייב פרסום של הבקשה, מאפשר למסור את הנכסים לידי מנהל עיזבון, ומסמיך את בית המשפט לבוא במקום הסכמתו של הנעדר בעת החלוקה.
א. מה באמת נתקע
כל עוד לא זוהו כל היורשים, לא ניתן לסיים דבר. צו ירושה — כשאין צוואה — וצו קיום צוואה ניתנים על ידי הרשם לענייני ירושה, המוסמך להצהיר על זכויות היורשים (סעיף 66 לחוק הירושה, תשכ״ה-1965). בלעדיהם:
- הבנק אינו משחרר את חשבון המנוח;
- לא ניתן לרשום את הנכס בטאבו על שם היורשים;
- אין מכירה, אין שכירות ארוכת טווח ואין חלוקה בהסכמה.
מאחורי המילה ״לא אותר״ מסתתרים שני מצבים שונים לחלוטין: יורש ששמו ידוע אך כתובתו אינה ידועה, ויורש שעצם קיומו מוטל בספק — ענף משפחתי שהתפזר בעקבות הגירה או מלחמה. הכלים שונים, והצעד הראשון של עורך הדין הוא לקבוע באיזה מהשניים מדובר.
ב. פרסום הבקשה אצל הרשם
משהוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, הרשם לענייני ירושה מודיע על כך ברבים וקובע זמן מתאים, שלא יפחת משבועיים, להגשת התנגדויות; כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות כל עוד לא ניתן הצו (סעיף 67).
אין מדובר בפרוצדורה בלבד. הפרסום הוא המנגנון שדרכו יורש שלא היה ידוע יכול להתייצב, והוא גם מה שמקנה לצו את תוקפו כלפי צדדים שלישיים — בנקים ולשכת רישום המקרקעין.
התיק עובר מן הרשם לבית המשפט לענייני משפחה במספר מצבים, ובהם כאשר האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה אדם שהוא מנהל את רכושו או נעדר (סעיף 67א(א)(4)). במילים אחרות, מרגע שיורש שלא אותר עומד על הפרק באופן פורמלי, ההליך חדל להיות מנהלי והופך שיפוטי.
ג. לנהל את העיזבון בלי לחלק אותו
בין הפטירה לחלוקה יש לנהל את הנכסים. זהו תפקידו של מנהל העיזבון: לכנס את הנכסים, לסלק את החובות ולשמור על העיזבון עד שתתאפשר החלוקה.
כאשר אחד היורשים נעדר, הפיקוח מתהדק. מנהל העיזבון נדרש להגיש את פרטת העיזבון, את השומה ואת הדוחות לא רק לבית המשפט אלא גם לאפוטרופוס הכללי, לשם בדיקתם (סעיף 87(א) והתוספת השנייה לחוק). הוראה זו חלה גם כאשר יורש אינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו.
ד. לחלק למרות הנעדר — וכשלא נותר יורש כלל
נכסי העיזבון מתחלקים בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט (סעיף 110(א)). הסכם מחייב כמובן את הסכמת כולם. החוק צפה את הקושי: נעדר אחד היורשים ולא היה מיוצג כדין, יבוא אישורו של בית המשפט במקום הסכמתו (סעיף 110(ג)). זו אבן היסוד של ההסדר — ניתן לחלק את העיזבון תחת פיקוח שיפוטי, מבלי שחלקו של הנעדר יאבד.
נותר המקרה הקיצוני: אין יורש כלל. באין יורש לפי סעיפים 10 עד 16 לחוק, תירש המדינה כיורשת על פי דין (סעיף 17(א)). מה שירשה המדינה משמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד, ושר האוצר רשאי, בתחום שווי נכסי העיזבון שהגיעו לידי המדינה לאחר סילוק החובות, להעניק תשלום למי שמחסורו היה על המוריש (סעיף 17(ב)).
ה. ישראל וצרפת: שתי ארגזי כלים שונים
המשפט הצרפתי ניגש לשאלה מן הקצה השני — היעדרותו של האדם עצמו. שופט האפוטרופסויות רשאי לקבוע חזקת היעדרות כאשר אדם חדל להופיע במקום מגוריו ואין עליו ידיעות (סעיף 112 לקוד האזרחי) ולמנות מי שייצג אותו וינהל את נכסיו (סעיף 113). חשוב מכך, סעיף 725 קובע כי מי שחזקת היעדרות חלה עליו כשיר לרשת: הנעדר נותר יורש. בחלוף עשר שנים מן הפסק הקובע את החזקה — או עשרים שנה ללא ידיעות בהיעדר קביעה כזו — ניתן להכריז על ההיעדרות (סעיף 122), על כל תוצאות המוות (סעיף 128).
כשאיש אינו מתייצב, העיזבון נחשב ״עיזבון נטוש״: אין יורש ידוע, כל היורשים הידועים הסתלקו, או שלא הביעו עמדה בתוך שישה חודשים (סעיף 809). בית המשפט מוסר אז את האפוטרופסות על העיזבון לרשות המנהלית האמונה על רכוש המדינה, וצו האפוטרופסות מתפרסם (סעיף 809-1); נערכת פרטה הכוללת הערכת שווי (סעיף 809-2). אם לא נמצא יורש, על המדינה לבקש מבית המשפט להעמידה בחזקת הנכסים (סעיף 811), ומצב זה מסתיים ברגע שיורש מקבל את הירושה (סעיף 811-2). במקביל, בית המשפט רשאי למנות מנהל זמני לעיזבון בשל חוסר מעש, מחדל או אשם של יורש (סעיף 813-1). בצרפת נהוגה גם פרקטיקה שאין לה מקבילה מוסדית בישראל: פנייה לגנאלוג ירושות מקצועי.
ההבדל המכריע מצוי במקום אחר. אף אחת מן ההחלטות הצרפתיות הללו אינה פועלת מעצמה על נכס המצוי בישראל: חשבון בנק ישראלי או דירה הרשומה בטאבו משתחררים רק כנגד צו שהתקבל מן הרשם לענייני ירושה או מבית המשפט בישראל. ואם הנכס שהתקבל בירושה יימכר בהמשך, ישראל אינה גובה מס עיזבון, אך המכירה מעלה את שאלת מס שבח, שיש לבחון בכל מקרה לגופו.
סיכום – מדוע ללוות את ההליך בעורך דין המתמחה בניהול עיזבונות?
בישראל העיזבון אינו מוסדר אצל נוטריון כנהוג בצרפת: עורך הדין הוא שמנהל את ההליך לפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה, והנוטריון הישראלי הוא עורך דין בעל הסמכה מיוחדת לייפויי כוח, אישורים ותרגומים. תיק שבו יורש לא אותר מחבר בדיוק בין שני העולמות: הליך ישראלי שיש לנהל, ותעודות מרשם, ייפויי כוח וראיות שיש לאסוף בחו״ל. משרד אביטבול ושות׳ מאגד עורכי דין החברים בלשכת עורכי הדין בישראל ובלשכת עורכי הדין בפריז, לצד נוטריון ישראלי: שני צידי התיק מטופלים במקום אחד, ללא מתווכים.
מתוך תפיסה זו, משרד אביטבול ושות׳, מכוח מומחיותו בדיני ירושה ישראליים וצרפתיים, מלווה את לקוחותיו בכל שלב של איתור היורשים וניהול העיזבון. עורכי הדין שלנו מקפידים על הגנת האינטרסים שלכם ועל כך שכל צעד ייעשה בביטחון מלא.

אביטבול ושות׳
עורכי דין ונוטריונים · ירושלים — פריז
רחוב שמעון בן שטח 13, 9414713
טל׳ +972 (0)2 595 63 45
פקס +972 (0)2 591 63 26
13 Avenue Hubert Germain, 75116
טל׳ +33 (0)1 78 90 03 73
פקס +33 (0)1 77 74 63 99






