פלטפורמות ואופציות בינאריות של פורקס: שינויים משמעותיים בחוק הישראלי עם כניסתו לתוקף של סעיף 42 לחוק לניירות ערך

Posted by on 8, 2015 in פורקס-הונאה, בלוג

Photo Forex - ISA

ב26 במאי 2015 נכנס לתוקף תיקון לסעיף 42 לחוק לניירות ערך, התיקון אומר שתותר פעילות מסחר רק בכפוף לאישור מהרשות (הרשות לניירות ערך).

בתקווה שתיקון זה יפסיק את כל שיטות הפעולה הלא חוקיות של החברות העוסקות במט” ח ובאופציות בנאריות, וזאת על ידי הגדרות של כללים ברורים בעניין.

אפקטיביות של רפורמה זו תיתכן רק במקרה של ערנות מוגברת מצד הרשויות.

התנאים לקבלת הרשיון

לפי סעיף 44 יג’ לחוק, התנאי לביצוע מסחר במט”ח הוא קבלת רשיון על פי התנאים הבאים:

– חייבת להיות בקרה וכיוון מישראל, במקרה והחברה אינה מכוונת מישראל חייבת להיות לה את האפשרות למלא אחר כל החובות לפי חוק זה.

– החברה חייבת לעמוד בתנאים שנקבעו בסעיף 44 לחוק.

– חייבת להיות לחברה את המומחיות הטכנית, והמשאבים המתאימים על מנת ליישם את פלטפורמת המסחר – כך שהיא מבטיחה ללקוחותיה יציבות, אמינות, זמינות, ואבטחת מידע.

– החברה חייבת לעמוד בצווים שהוציא שר האוצר בנידון, וההוראות שיצאו על ידי הרשות בגין ההון העצמי המינמאלי הנדרש, מזומנים, ניירות ערך, וביטוח חובה.

– החברה חייבת לשלוח את הדוחות והמסמכים לגורמים הרלוונטים על פי חוק.

יש לציין שהרשות לניירות ערך רשאית לסרב לתת לחברה את האישור, אף אם החברה עומדת בכל התנאים הנזכרים לעיל, בפרט אם התגלו מעשים של תרמיות וחוסר אמון מול הלקוחות מצד החברה , מנכ”ל או בעל רוב המניות. אומנם החברה תהיה רשאית  להשמיע את טענותיה על מנת לממש את זכויותיה.

יתר על כן תהיה הרשות לניירות ערך רשאית להגביל את סוגי המוצרים הפיננסיים הנסחרים או סוגי הפעילות אשר בגינם לקוחות החברה נפגעו. על החברה חל איסור לעסוק בפעילות  אחרת מלבד פלטפורמת המסחר, והיא לא תוכל לתת הלוואות ללקוחותיה.

בהוראות התיקון של הסעיף ישנה גם התעקשות על ניהול ישר ומכובד מצד החברה, תיקון זה נועד במיוחד ללקוחות שנגרם להם נזק בגין הפרות של הכללים והחובות של החברה, המוזכרים לעיל.

בנוסף, החוק קובע שחזקת האחריות מוטלת על המנכ”ל, עליו מוטלת חובת ההוכחה שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים על מנת לעמוד בהתחייבות מול הרגולוציה.

יתר על כן, הרשות לניירות ערך רשאית להשעות את האישור אם התגלו בעבר בעיות של אמינות מול הלקוחות מצד החברה.

עוד יש לציין,  כי בעל רוב המניות בחברה יהיה זכאי למעמד זה, רק על ידי הסכמה של הרשות לניירות ערך.

לאור לכל האמור לעיל, השאלה המתבקשת כמובן, היא, מה העונשים בחוק על פעילות בסחר ללא אישור?

סעיף 53 התברר על ידי תיקון 42 לחוק, תקנה 42 לחוק מדברת על הנקודה הספציפית של עשיית מסחר ללא אישור מהרשות לניירות ערך, התקנה אומרת שבמידה ואדם פרטי סוחר ללא אישור או סוחר שלא לפי החוק, העונש יעמוד על שנתיים מאסר, או 2.5 כפול 226.000 ₪ . ואם מדובר בחברה, הקנס יעמוד על 12.5 כפול 226.000 ₪  שזה יוצא 2.825.500 ₪

נקודות לקונה של הרפורמה

בשאלת מועד הגשת הבקשה לרישום, ומתי למעשה מתחילה הבדיקה האפקטיבית על פי התקנה.

יש לציין כי על אף שהחוק נכנס לתוקף ב26 במאי, בדיקת הרשויות יתחילו רק לאחר קבלת האישור, ולאחר התקופה שבה תיבדק הבקשה על ידי  הרשות לניירות ערך.

חברה שהגישה את בקשתה להיתר לפני ה26 במאי- “היום הראשון של הרפורמה ” תורשה להמשיך לנהל את פלטפורמת המסחר שלה, כל עוד לא תתקל בסירוב מצד הרשויות.

חברות שהשיגו את ההסכמה שלהם מופיעות באתר האינטרנט-

http://www.isa.gov.il/ExchangeTradingFloors/Segal_message/Documents/14062015.pdf

יוצא מכך שכל החברות שאינם נכללות ברשימה הנ”ל ובכל זאת ממשיכות במסחר למעשה עוברות על החוק.

אך בכל זמן נתון החברה רשאית לבקש את האישור, אבל עד שהחברה תקבל את האישור תהיה אסורה בשום פנים ואופן לעסוק במסחר.

חברות המתעסקות עם לקוחות מחו”ל

השאלה החשובה היא מה הטריטוריה של החוק, במיוחד במקרה שלנו, כי ישנם מספר רב של חברות בישראל שרוב עיסוקם הוא עם לקוחות מצרפת.

תקנה מתאריך מרץ 2015 נותנת הסבר לחוק, שלא היה כ”כ ברור בנוגע לשאלה האם החוק יחול על החברות  שמתעסקות בעיקר עם לקוחות מחו”ל.

לסיכום: אפשר להגיד שהמטרה של החוק היא להגן על הציבור הישראלי במיוחד, כתוצאה מכך חברה זרה שיש לה או שאין לה חברת בת בישראל, ושמתעסקת עם הציבור הישראלי, עליה יחול החובה לקבל את האישור מהרשות לניירות ערך.

החוק  הישראלי החדש לוקח בחשבון  שעל המשקיעים הזרים חל החוק של מדינתם, בעניין של קבלת אישור לחברה מהרשויות, עוד החוק הישראלי לוקח בחשבון שרוב הפלטפורמות של המסחר על ידי האינטרנט , וכתוצאה מכך פחות רלוונטי המקום הפיזי של החברה, מזה יצא הצורך לתת פרשנות מדויקת לחוק במהלך השנים.

עם זאת יהיה שיתוף פעולה מול הרשויות בצרפת ויהיה ניתן להתערב במקרים שבהם נעשו פעילויות בלתי חוקיות.

ואכן שתי המדינות חתומות על מזכר רב צדדי של הבנות לשיתוף פעולה והחלפת מידע בנוגע לניירות ערך ושוק מטבע חוץ (הסכם  OICV –IOSC) הסכם זה נועד על מנת להבטיח ציות ואכיפה של חוקים ותקנות בניירות ערך ובמטבע חוץ, הסכם זה, נוגע לפעילויות הבאות:

א. סחר במידע פנים, , הצגה של מידע כוזב או מוטעה ,מניפולציות הנוגעות לניירות ערך ונגזרים, לרבות פעילות שידול וניהול קרנות של המשקיעים.

ב. רישום , הנפקה, הצעה או מכירה של ניירות ערך או מטבע חוץ ודרישת דיווח לפעולות אלו.

ג. מתווכי שוק, ובכללם יועצי השקעות ויועצים לפעולות שמחייבות להיות מורשות או רשומות, תוכנית השקעה משותפת, ברוקרים, ודילרים.

ד. שווקים, בורסות, סוכנויות סליקה, וסוכנות רגולציה

מעניין לציין שהארגון הבינלאומי של הרשות לניירות ערך (OICV) פרסם בספטמבר האחרון את הדו”ח הסופי לגבי ההדרכה לסיכונים שהמשקיעים לוקחים על עצמם, הדו”ח מזהה מספר שיטות המבוססות על ניתוח של גישות ושיטות שאומצו על ידי חברי הוועדה השמינית של oicv… על משקיעים פרטיים, כמו גם הספרות המקצועית הרלוונטית, וההדרכה של המשקיעים

ובכך מתייחסת לאסטרטגיה המרכזית המומלצת על ידי oicv.. כדי לחזק את אמון המשקיעים וקידום מעורבותם בתכנון הפיננסי וקבלת ההחלטות.

ההדרכה של המשקיעים באה להשלים כלים אחרים כמו הרגולציה או השגחה של הארגונים הרלוונטים, והעקרונות שמוכרים מoicv  לגבי הרגולציה של הניירות ערך.

דברים אלו הוגדרו בין צרפת וישראל על מנת לאפשר תקשורת ושליטה על הנקודות הבאות:

-נתונים אקטואלים המאפשרים לקבל את התמונה על כל העסקאות של ניירות ערך ונגזרים לרבות, הנתונים השייכים לכל הקרנות, והזכויות המועברות לשני הכיוונים בחשבון הבנקאי  ולתיקי ניירות ערך השייכים לעסקאות הללו.

– נתונים המזהים את הבעלים האולטמטיבים, והאדם עם השליטה האפקטיבית לגבי כל עסקה , בעל החשבון, הסכום שנרכש או נמכר, מועד העסקה, מחיר העסקה, והאדם  הבנק או הברוקר והחברת תיווך שטיפלה בעיסקה.

– מידע המזהה את הבעלים או האנשים שיש להם שליטה אפקטיבית על חברות שקיימות על פי החוק לפי הרשיות הרלוונטיות.

פלטפורמות ואופציות בינאריות של פורקס: שינויים משמעותיים בחוק הישראלי עם כניסתו לתוקף של סעיף 42 לחוק לניירות ערך 1
כאשר החוק יתחיל להיות מיושם, בחודשים הבאים, יינתן לנו הסתכלות יותר מדויקת, על תוצאות הפרקטיקה בקשר להתאמות והתקנים שצריך לבצע במקרה של עסקים הפועלים בניגוד לחוקים הלאומיים