מתחתנים בצרפת מתגרשים בישראל

Posted by on 28, 2020 in עלייה ישראל, בלוג, גירושים ישראל - צרפת

מתחתנים בצרפת מתגרשים בישראל 1

  • מתחתנים בצרפת מתגרשים בישראל

ד”ר דבבורה אביטבול, עו”ד [1]

יהונתן קניר, עו”ד [2]

עולם משפטי חדש נפרס בפנינו בשני העשורים האחרונים, שבו זוגות יהודים עולים מצרפת לישראל להשתקע, להקים בית בישראל. כשאין ידיעה והבנה ברורה מהו הדין החל על זוגות אלו.

במאמר זה ננסה לתת מנקודת מבטנו, מניסיוננו המקצועי, כיצד נראים דיני המשפחה של בני זוג שהגיעו מצרפת לישראל ובאים אלינו לקבלת עצה ביום משבר.

הסכם הממון אשר נחתם בין בני זוג בצרפת במסגרת הנישואין

טול דוגמא – בשנת 1999 סול וג’ק נישאו בנישואים אזרחיים בצרפת. בטרם נישואיהם, חתמו הצדדים בפני משרד נוטריון בצרפת על הסכם ממון ובחרו בו במשטר של הפרדת רכוש, בהתאם לחוק הצרפתי החל על יחסי הממון[3].

בהתאם לדין הצרפתי, משטר “הפרדת הרכוש” הינו משטר חוזי המאופיין בהפרדה רכושית בין בני הזוג ועצמאות ניהולית. לפי משטר זה, כל אחד מבני הזוג שומר על הבעלות, הניהול והשימוש החופשי ברכוש השייך לו במועד חתימת הסכם הממון, לרבות רכוש אשר יתקבל  לידי מי מהם במהלך ובכל תקופת הנישואין, מבלי להתייחס לדרך בה נתקבל, כך שזכות הבעלות תהיה בלעדית לבן הזוג על שמו נרשם אותו רכוש.

לבני הזוג נולדו 3 ילדים, כאשר סול, מעצבת פנים במקצועה, לא עבדה רוב שנות הנישואים, וזאת בהתאם לדרישת בעלה והסכמתם שתשקיע את עיקר זמנה בגידול ילדיהם המשותפים, ואילו ג’ק עשה חיל בעסקיו וצבר הון רב במהלך שנות הנישואים, אשר נרשם ברובו על שמו או תחת החברות שבבעלותו.

לפני כ – 7 שנים עלו בני הזוג לישראל, והמשיכו לנהל בישראל משק בית משותף תחת קורת גג משותפת, כאשר סול תלויה תלות כלכלית מוחלטת בפרנסת בעלה ומגדלת את ילדיהם למופת. וכך, במהלך שנות הנישואים נצבר רכוש בצרפת (נדל”ן, חברות ונכסים פיננסיים) – שנרשם על שם ג’ק בלבד. ושני נכסים בישראל – בית המגורים שבו מתגוררת המשפחה, הרשום על שם הצדדים בחלקים שווים, כאשר ג’ק מימן את כל הכספים שנדרשו לצורך רכישתו, ובנוסף קיימת דירה להשקעה, המושכרת בשכירות חופשית לצד ג’, שג’ק רכש בכספו ורשם על פי רצונו ומשיקוליו על שמה של סול בלבד.

בחלוף 20 שנות נישואין (מתוכן 13 שנים בצרפת ו – 7 שנים בישראל), יחסיהם עלו על שרטון, סול הגישה תביעות כלכליות לבית המשפט לענייני משפחה וג’ק הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני בישראל, והחלו להתנהל בין הצדדים הליכים משפטיים.

 שלב ראשון: שאלת תחולת הסכם הממון שנחתם בצרפת

בשלב הראשון, התבקש בית המשפט לדון בשאלת תחולת הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג והשלכותיו על פירוק השיתוף וחלוקת הרכוש של ג’ק וסול, הן בצרפת והן בישראל.

כבר בנקודה זו אנו עדים לטעויות ביישום החוק הישראלי והדין הצרפתי.

מרבית עורכי הדין בישראל מיישמים  החוק הישראלי היבש באופן שגוי, כאשר בוחרים עבור לקוחותיהם באסטרטגיה שמטרתה “לוותר” על אכיפת הסכם ממון אשר נערך, נחתם ואושר בצרפת, לטובת יישום “פשוט” של המשפט הישראלי, ללא כל התייחסות למשפט הבינלאומי הפרטי הקבוע בעניין.

בהתאם לדין הישראלי, בשאלת תחולת הדין על יחסי ממון בין בני זוג, הדין החל יהיה דינו של מקום מושבם של בני הזוג בעת עריכת הנישואין[4]. כך גם בהתאם להוראות אמנת האג בדבר משטרי רכוש משנת 1978 (להלן: “אמנת האג”)[5].

באופן כללי, בני זוג שנישאו בצרפת חופשיים לאמץ משטר רכושי שיתאים להשקפת עולמם באמצעות הסכם יחסי ממון (לפני, בעת ובמהלך הנישואים). במקרה ובני הזוג לא אימצו להם משטר מסוים, הבסיס המשפטי אשר יחול ויחייב את יחסי בני הזוג יהיה המשטר הכללי הידוע בצרפתית כ- Regime de droit commun (משטר ידועים בציבור).

עוד קובעת אמנת האג כי על בני זוג שנישאו לאחר שנת 1992 ניתן להחיל את החוק של המדינה שבה בני הזוג גרים בדרך קבע אך ורק שעה שלא נחתם הסכם יחסי ממון בין הזוג.[6]

נמצא אפוא כי במקרה בו נערך ואושר כדין הסכם יחסי ממון בין בני זוג שנישאו בצרפת, הרי שהחוק שיחול על משטר נישואיהם יהיה החוק הצרפתי ללא תלות בשינוי אזרחותם או מקום מגוריהם של בני הזוג במהלך הנישואין. במקרה דידן, על בני הזוג סול וג’ק, אשר נישאו בצרפת, יחול הדין הצרפתי.

שלב שני: מהו דין בית המגורים בישראל לפי החוק הצרפתי?

כזכור, ג’ק וסול רכשו בית מגורים בישראל, אשר נרשם על שמם בחלקים שווים ביניהם, אותו  ג’ק מימן מכספו. אם כך, מה דינו של נכס זה?

בישראל, הדין הוא שרישום נכס לבעלותם המשותפת של בני זוג, ללא קשר למידת השקעתו של מי מהם ברכישתו ולמקורות מימונו, מעיד על כוונתם לחלק ביניהם בחלקים שווים את הזכויות בנכס.[7] קביעה זו מסמלת את השיתוף הרכושי הנוהג בין בני זוג, ואף מתיישבת היטב עם הוראות חוק המקרקעין, הקובעות כי רישום בפנקסים לגבי מקרקעין יהווה ראיה חותכת לתכנו.[8] לפיכך, במשקפי הדין הישראלי, הבעלות תיקבע על פי חוק המקרקעין, לפי הרישום בטאבו.

הדין הצרפתי, מפריד בין הבעלות על הנכס למימון הנכס. לפי הדין הצרפתי, הבעלות על נכסי מקרקעין ובתי העסק ייקבעו בהתאם לרישום – ועד כאן אין הבדל בין הדין בישראל לדין בצרפת לעניין הבעלות והרישום. אלא שעל פי משטר הפרדת הרכוש בצרפת, במידה ואחד מבני הזוג מימן את רכישת הנכס מעבר לחלק הרשום בלשכת רישום מקרקעין, יכול להגיש תביעת חוב להשבת כספי המימון.[9] כלומר, במועד חלוקת הרכוש ניתן להוכיח כי על אף הרישום המשותף, מימון הנכס נעשה על ידי רק אחד מבני הזוג, שיכול לדרוש פיצוי כספי בזמן פירוק השיתוף.

 כעת עומדת השאלה – האם ג’ק זכאי ל – 100% כספי מימון רכישת בית המגורים?

תשובה חיובית לשאלה זו תרוקן את בעלותה של סול במחצית מהזכויות בבית המגורים מתוכן אמיתי, ותותיר אותה, הלכה למעשה, ללא קורת גג מעל ראשה. לא לכך התכוון המחוקק הצרפתי. החוק הצרפתי לא עצם עיניו מול המשמעות הרבה שקיימת לבית מגורים, כל שכן כנכס משותף שנרשם על שם שני הצדדים בהסכמה ובהחלטה מודעת, ולכן הבעלות תיחשב כחלק  מחובתם של בני הזוג הנשואים להשתתפות בהוצאות המשפחה, כהשתתפות בן הזוג שלא “יצא” לעבוד [10] בגידול הילדים וטיפוח משק הבית לאורך השנים, שאינה חייבת להיות השתתפות בדרך של ייצור הכנסות מעיסוק והשתכרות בן הזוג, אלא על ידי השתתפות במטלות הבית, לרבות תחזוקת הבית, חינוך הילדים והטיפול בהם וכדומה.

כלומר, בן הזוג המפרנס שרכש מכספו את בית המשפחה, ורוצה כעת לטעון כי הוא היחיד שמימן את רכישת הנכס, משום שאשתו לא יצאה לעבוד לפרנסת המשפחה, לא יוכל לתבוע גם את השבת כספי המימון.

שלב שלישי: הזכות לנשייה של דירת ההשקעה

איש לא חייב את ג’ק לרשום את הדירה להשקעה על שמה של סול ולכן, על פי הדין הישראלי, יכולתו של ג’ק לדרוש את רישום הדירה לבעלותו, כמעט ואיננה קיימת[11].  הדין הצרפתי יותר מורכב בעניינים אלו.

בדומה להוראות החוק הישראלי, גם לפי הדין הצרפתי הבעלות נקבעת לפי הרישום: “הנכס שייך למי ששטר הבעלות רשום על שמו מבלי להתחשב במימונו”.[12] עם זאת, כאשר הנכס ממומן כולו או בעיקרו על ידי רק אחד מבני הזוג, ונרשם על שם שניהם או על שם השני, עולה שאלה באשר לאופי המימון – האם מדובר במתנה או בהלוואה בין בני זוג? אם זוהי מתנה שניתנה במהלך הנישואין, חזקה כי ניתנה מתוך בחירה חופשית ובלתי ניתנת לביטול.[13] כדי שבן הזוג יוכל לטעון להשבת כספי המימון הרי שזו צריכה להיות הלוואה, וחובת ההוכחה על העותר לקיומו של החוב.[14]

על מנת לייצר איזון בין הצדדים – בפסיקה הצרפתית הרווחת נקבע מנגנון בשם “פיצוי משווה”.

שלב רביעי: מנגנון הפיצוי המשווה

סול חדלה לעבוד כשלוש שנים אחרי נישואי הצדדים, בהסכמה ובהחלטה משותפת של בעלה, היא ויתרה על כל אפשרות לקריירה מקצועית על מנת להקדיש את עצמה להחזקת הבית ולילדיה, בעוד שבמהלך 20 שנות הנישואים, בעלה הקדיש את מלוא זמנו לעסקיו והמשיך להתפתח מבחינה מקצועית.

לכן, בהתאם לדין הצרפתי, גם אם נחתם הסכם הפרדת רכוש, כמו בעניינינו אנו, כאשר בסיום הנישואים קיים פער בין רמת החיים של האישה לרמת החיים של הבעל, הצד אשר רמת החיים האישית שלו צפויה לרדת יהיה זכאי לקבלת פיצוי משווה אשר יחושב על פי הקריטריונים שנקבעו בחקיקה ובפסיקה הצרפתית[15].

בדומה לאיזון משאבים בדין הישראלי, פיצוי משווה נכנס בגדר יחסי הממון שבין הצדדים, ונדון במסגרת חלוקת הרכוש בני-הזוג, בעת פירוק השיתוף, כאשר את הבקשה לפיצוי משווה יגיש הצד הזכאי לכך.

בהעדר הסכמה בין הצדדים, ביהמ”ש  המוסמך לדון בעניינם של הצדדים ידון בקביעת פיצוי משווה ויתחשב בין היתר בפער בין ההכנסות ובין ההון של כל אחד מבני הזוג, משך קשר הנישואין, גילם ומצבם הבריאותי של בני הזוג, הכשרתם ומצבם המקצועי, השלכות הבחירות המקצועיות של אחד מבני-הזוג במהלך החיים המשותפים לשם חינוך הילדים או לשם עידוד קריירת השני על-חשבון שלו, הון הזוג המוערך והצפוי.

חשוב לציין כי לפי הדין הצרפתי פיצוי משווה מהווה זכות ואינו תלוי במשטר נישואין אשר נבחר על ידי בני הזוג – כל עוד הצדדים לא ויתרו על תביעת זכות זו במפורש במסגרת הסכם גירושין, הזכות לתבוע פיצוי משווה תעמוד בתוקף לצד שניזוק מהפער הנוצר בין רמת החיים של הצדדים, עקב פקיעת הנישואין.

 כיצד מחילים את מנגנון הפיצוי המשווה בבתי המשפט הישראליים?

כאשר צד טוען להחלת דין הזר במסגרת הליך שיפוטי, הדין הזר יהווה עובדה הטעונה הוכחה כיתר העובדות, כאשר הוכחתו תיעשה באמצעות מומחה מתאים אשר יגיש חוות דעתו.[16]  חוות דעת של מומחה לדין הזר תיערך לאחר בדיקה של כל מקרה לגופו ותתמקד בהוראות הדין הזר אשר על פיה יחולו בכל עניין ועניין.

בישראל טרם ניתנה פסיקה מפורשת לעניין הפיצוי המשווה. עם זאת, לאור ריבוי המקרים המגיעים לפתחם, בתי המשפט בישראל החלו להתייחס ברצינות לשאלת קיומו של חוב בין בני הזוג כאשר בן זוג אחד מימן את כולו או חלקו של נכס שנרשם על שם שני בני הזוג או על שם בן הזוג השני. נכון לכתיבת שורות אלו מכירה הפסיקה הישראלית ברובד המורכב בשאלת הפיצוי המשווה ומנתבת זאת לכדי הסכם פשרה הנעשה בין כותלי בית המשפט בין בני הזוג הטוענים לפיצוי משווה.

סוף דבר

עניינם של בני הזוג הדמיוניים ג’ק וסול הנו אך דוגמא בלבד לאין ספור אירועים שפגשנו, לכל תיק המורכבות שלו, באופן המצריך ידע והכרה מעמיקה עם הדין בישראל ובצרפת.

נכון להיום, בתיקים מסוג זה, בתי המשפט בישראל מורים על הגשת חוות דין מומחה לדין הצרפתי, שתפקידו לספק בידי בית המשפט בישראל כלי מהותי לבחינת התמונה הכוללת לזכויותיהם הרכושיות של בני הזוג, שכן עריכת חוות דעת מדויקת ועדכנית הנה האפשרות העיקרית להביא את שופטי בית המשפט לענייני משפחה לכדי חלוקה צודקת על פי הדין הצרפתי, תוך מתן התייחסות רצינית אל טענת הפיצוי המשווה.

להערכתנו, בשנים הקרובות תחול מגמה חדשה בה יינתן לבני הזוג לטעון לקיומו של חוב ולהוכיח זאת בדרכים אשר יעוגנו בחקיקה נלוות ו/או בהנחיות מפורטות אשר יאפשרו ניהול הליך “פשוט” לדרישת הפיצוי המשווה, גם בישראל.

חשוב לזכור, הדין הצרפתי ימשיך לחול על בני זוג שחיים בישראל – במידה ובני הזוג חתמו על הסכם ממון בצרפת. כמו כן, יש לזכור כי בהתאם לדין הצרפתי ניתנה אפשרות לשנות ו/או להתנות על הסכם ממון קיים כמו גם לערוך בכל עת במהלך הנישואין הסכם ממון חדש, כל זאת בהתאם לתנאי החקיקה הצרפתית. במידה ואין הסכם כזה – יחול על בני הזוג הדין הישראלי.

במקרים אלו, בהם בני הזוג מתגרשים בישראל וחל עליהם הדין הצרפתי, אין מנוס מלהתייעץ עם משרד עו”ד המומחה לענייני משפחה בישראל ומשרד עו”ד המומחה במשפט בינלאומי פרטי ובדיני מדינת צרפת, לרבות בענייני רכוש בין בני הזוג.

כאשר בני זוג המגיעים מצרפת רוכשים נכס בישראל חשוב כי ידאגו לעריכת הסכם התואם את דיני מדינת ישראל ולחילופין לאכיפת הסכם הממון בישראל כפסק דין חוץ, בתקופה שיש ביניהם יציבות, בטרם ייווצר חיכוך בנישואין..

ההבדל  בין הדינים, זה הצרפתי מחד והישראלי מאידך, כמו גם תלות בתי המשפט בישראל באיכות המומחים הבאים בפניו, מחייבת קבלת ייעוץ וליווי מתאים מעו”ד ישראלי בתחום הגירושין לצד עו”ד מומחה לדין הצרפתי.

[1] דוקטור למשפט בינלאומי פרטי, מומחית לדין הצרפתי ועורכת-דין בצרפת ובישראל. בעלים ומנהלת משרד עו”ד ‘אביטבול ושות’ בירושלים, העוסק במתן יעוץ ובכתיבת חוו”ד מקצועיות להחלת הדין הצרפתי בתחום דיני משפחה, אכיפת פסקי חוץ, אמנות בינלאומית, סקירת משפט משווה, ניהול הליכי הסגרה, ניהול תיקי מסחר בינלאומי וניתוח חקיקה פלילית במישור הבינלאומי.
[2] שותף בכיר ובעלים ‘קניר ושות’ – משרד עו”ד’. עוסק בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי מעל 15 שנים, ובמרוצת הזמן צבר ידע משפטי נרחב וכן ניסיון עשיר תוך ייצוג מאות תיקים בעלי פרופיל גבוה בפני בתי המשפט על ערכאותיו ובתי הדין הרבניים.
[3] ס’ 1387 – 1399, ס’ 1536 – 1548, ס’ 115 וס’ 220 לקודקס האזרחי הצרפתי הקובע את כללי משטר יחסי ממון בין בני זוג – ייקראו “החוק הצרפתי” או “הדין הצרפתי“.
[4] סעיף 15 לחוק יחסי ממון בין בני הזוג, התשל”ג – 1973.
[5] ס’ 3 לאמנת האג.
[6] ס’ 7 לאמנת האג.
[7] ע”א 66/88 תמר דקר נ’ פליקס דקר, מג(1) 122 (1989).
[8] סעיף 125 לחוק המקרקעין, התשכ”ט-1969.
[9] ס’ 1543 לקודקס האזרחי הצרפתי.
[10] סעיף 214 לקודקס האזרחי הצרפתי.
[11] ע”א 384/88 אריאלה זיסרמן נ’ דוב זיסרמן פ”ד מג(3) 205.
[12] בית הדין האזרחי הראשון, 23 בינואר, 2007 נ ’05-14.311.
[13] סעיף 1096 לקודקס האזרחי הצרפתי.
[14] בן הזוג שמימן את הנכס יוכל להשיג הסדר חוב במהלך חיסול משטר הרכוש, אם יוכיח שמימן את הרכישה או את חלקה. בית משפט עליון, 23 בינואר, 2007 מס ’05-14.311.
[15] ס’ 270-271 לקודקס האזרחי הצרפתי.
[16] בג”ץ 4562/94 אבו דקה נ’ בית המשפט הצבאי בלוד, פ”ד מח (4) 742 ; תמ”ש 10621/05 מ’ י’ נ מ’ א’, פס’ 49 לפסק-דינו של השופט כץ.

משרד עורכי הדין אביטבול ושות’ עומד לרשותכם לכל שאלה.

מתחתנים בצרפת מתגרשים בישראל 2

משרד עורכי דין אביטבול ושות’

רחוב שמעון בן שטח 13, 94147, ירושלים
Tel: + 972 (0)2 595 63 41
Fax: + 972 (0)2 591 63 26

66 Av Victor Hugo – Immeuble LEONARD DE VINCI Paris 16ᵉ
Tel: + 33 (0)1 78 90 03 73
Fax: + 33 (0)1 77 74 63 99

contact@abitbol-associes.com

 

יצירת קשר

אנא מלאו את הטופס. ניצור עמכם קשר בהקדם האפשרי.

(שם (חובה

(דואר אלקטרוני (חובה

(טלפון (חובה

נושא

תוכן ההודעה