מיסוי ישראל צרפת: שינוי במצב המיסוי של עובדים ישראלים שנשלחו לעבוד בחו”ל

Posted by on 4, 2018 in עלייה ישראל, בלוג, מסים ישראל-צרפת

Fiscalité Israel-France: Changement dans la situation fiscale des employés israéliens relocalisés à l'étranger

מדי שנה, עוזבים את שטח המדינה מעל 20,000 ישראלים במסגרת רילוקשיין לצורך פעילותם המקצועית. רבים מהם נדרשים לשלם מסים על הכנסות ושכר שנוצרו מחוץ לישראל.

על פי פקודת מס הכנסה תושב ישראלי יהיה חייב במס על הכנסותיו שנוצרו בישראל ומחוצה לה, בעוד שתושב חוץ חייב במס אך ורק על ההכנסות שנוצרו בישראל [1]. את המונח “תושבות” קובעת פקודת המיסים על פי המבחן של “מרכז חייו” של משלם המיסים, הבוחן את מכלול קשריו של משלם המיסים עם ישראל (ובהם מקום המגורים הקבוע שלו ושל בני משפחתו, מקום החזקת רכב,  החזקת חשבונות בנק, וכו’).

לאחר תקופה של אי בהירות משפטית, פרסמו רשויות המס בישראל במסגרת החלטה מקדמית (פרה-רולינג), את התנאים בהם עובדי חו”ל  נהנים מהמעמד של “תושבי חוץ”, ובכך פטורים מתשלום מס לרשויות המס בישראל [2].

החלטת רשויות המס מבוססת על המקרה של חברת ישראלית גדולה אשר מעסיקה את עובדיה במדינות החתומות על אמנות למניעת כפל מס עם ישראל. במכתב שהפנתה לרשויות המס בישראל, החברה ציינה כי עובדיה נשלחים לתקופה של לפחות 36 חודשים מחוץ לישראל, ומגיעים מדי פעם לביקורים קצרים בישראל, וכי החברה מסייעת להם במציאת פתרון דיור קבוע אשר משמש אותם בעת שהותם מחוץ לישראל. עובדים אלה מדווחים על הכנסותיהם לשלטונות המס במדינת היעד. בנסיבות אלה, החברה מבקשת מרשויות המס לקבוע את התאריך בו חדלו להיות תושבי ישראל על פי האמנות למניעת כפל מס.

כתשובה לבקשת החברה, רשות המס פרסמה את התנאים על פיהם עובדי חו”ל יהיו פטורים מתשלום מס בישראל.

בהיעדר חקיקה בעניין, התקנות שפורסמו לאחרונה ע”י רשות המיסים על מנת לבטל את המעמד של תושב ישראלי עבור יחידים שהעתיקו את פעילותם המקצועית מחוץ לישראל משקפות את ההקשחה בעמדתה לגבי תושבים אלה, בניגוד למגמה המקלה שהוכתבה עד כה על פי תקנות התקדים. לדוגמה, בתי המשפט בישראל הכירו בישראלי כ”תושב חוץ” גם כאשר הלה לא התגורר רוב הזמן עם בני משפחתו מחוץ לשטחי המדינה. כיום, המצב שונה במקצת.

על מנת להיות זכאי לפטור מתשלום מס בישראל, עובד שנשלח ע”י המעסיק לעבוד בחו”ל במסגרת רילוקשיין חייב שיהיה לו “בית קבע” מחוץ לישראל, אשר מוגדר כ” בית מגורים הזמין לעובד חו”ל מבחינה – משפטית ומעשית והמותאם לצרכיו ולצרכי משפחתו, ואינו בגדר בית מגורים ארעי כגון בית מלון, דירת נופש וכיוצא באלו”[3].ישראלי אשר אין ברשותו בית קבע בחו”ל לא יוכר כתושב זר לצרכי מס אלא אם הוא שוהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שלוש שנים לכל הפחות ומשפחתו מתגוררת אתו במשך תקופה של 30 חודשים לפחות.

המצב החוקי ששרר טרם פרסום התנאים החדשים לא התייחס כלל למשפחת העובד, אלא התמקד אך ורק בעובד. ולכן, משפחתו של העובד היוותה פרמטר מכריע במכלול השיקולים לקביעת  “מרכז חייו” של העובד (בישראל או בחו”ל).

רשות המיסים מעלה גם את הקריטריון של “תקופת הניתוק” המתייחס לשאלה של מועד ניתוק התושבות של עובדי חו”ל : בהתאם להחלטתה, הניתוק יהיה מוחלט אך ורק אם העובד שהה בישראל פחות מ 75 יום במהלך שנת המס ובני משפחתו – פחות מ 85 יום במהלך שנת המס.

ההחלטה המקדמית של רשות המס מחייבת יחידים העוזבים את שטחי ישראל במסגרת רילוקשיין להציג אישור תושבות מהמדינה הזרה, וזאת בשנה הראשונה ובשנה האחרונה לשהותם במדינה זו.

עובד חו”ל יחויב בנוסף בהגשת דו”חות מס לרשויות המס במדינת היעד. לכל הפחות, מעסיקו המקומי יחויב בניכוי המיסים המקומיים מהכנסותיו.

יש לציין כי במהלך תקופת המעבר, דהיינו, החל מהיום בו עוזב העובד את שטחי ישראל ועד ההכרה במעמדו כ”תושב זר”, יהיה עליו למלא את חובותיו ולשלם מס על הכנסותיו בישראל.

החברות הישראליות אשר נוהגות לשלוח עובדים לחו”ל חייבות להגיש הצהרה לרשויות המס בישראל, מדי שנה, בדבר זהות העובדים שהן שולחות לחו”ל. בנוסף, יפעלו החברות לבדיקה שנתית של המעמד הפיסקלי של עובדיהן ויישלחו בעניין זה דו”ח בכתב.

ההחלטה האחרונה אשר פורסמה על ידי הרשויות כוללת הוראה חדשה, הצופה ענישה בידי רשות המס במקרה של הפרת התנאים המצוינים לעיל: [4] עובד המפר את התנאים יחויב בהגשת דוחות מס על כל שנה בה שהה במדינה הזרה, וידווח על כלל הכנסותיו במשך כל תקופת שהותו בחו”ל וישלם את המס המגיע בהתאם לרשויות המס בישראל.

לסיכום, ההחלטה הנ”ל מהווה שלב נוסף וחשוב במאבקן של רשויות המס לגביית המיסים הריאליים  ממשלמי המיסים. אם עד כה, הישראלים אשר נשלחו לעבוד בחו”ל הצליחו לחמוק מחבויות המס שלהם, ונהנו לעיתים מתנאי מיסוי הפוטרים אותם מתשלום מס במקרה של ספק לגבי מעמד התושבות, מעתה יבחנו רשויות המס כל מקרה לגופו בהצבת גבולות ברורים ודרישות מחמירות הן בעניין משך השהות מחוץ לישראל והן בעניין המצב המשפחתי בחו”ל במסגרת רילוקשיין.

Notre Cabinet, enrichi de ses avocats et conseillers fiscalistes français et israéliens, s’est fixé pour mission de vous garantir un accompagnement de haut niveau grâce à notre double expertise et notre présence en France et en Israël et se tient à votre disposition pour mettre en place les solutions les plus adaptées à vos besoins particuliers.

[1] Ordonnance sur l’Impôt sur le Revenu [nouvelle version], Article 2.

[2] Décision préliminaire des Autorités fiscales numero 2519/17 – fiscalité internationale – employés relocalisés – décision fiscale par accord http://hmercaz.global/Media/Uploads/PDF/2519-17.pdf (ci-après : “la Décision”).

[3] Article 3.1.1. de la Décision.

[4] Article 4.6 de la Décision.